משרד ההסברה והתפוצות פרסם היום את שמותיהם של מדליקי המשואות בטקס הממלכתי של יום העצמאות בהר בירושלים. בין הנבחרים ניתן למצוא את העיתונאי רינו צרור ואת אחד מראשי התנועה הקיבוצית מוקי צור.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כמדי שנה, מדליקי המשואות נבחרים בהתאם לנושא מרכזי שנבחר לטקס. השנה הנושא הוא המורשת הלאומית, הנחלתה ושימור נכסי התרבות הלאומיים למען הדורות הבאים. הנושא נבחר בהמשך לתכנית ממשלתית שהוקמה בהשקעה של 400 מליון שקלים במטרה להפוך אתרי מורשת ומסורת לנגישים יותר עבור הציבור.
את המשואה הראשונה ידליק אלוף משנה במילואים דני שפירא, שמסכם 57 שנות טיסה בהם שימש כטייס ניסוי ותובלה בחיל האוויר. הוועדה אשר בחרה את מדליקי המשואות נימקה את הבחירה בשפירא בהיותו " מנחיל את מורשת מדינת ישראל, צה"ל וחיל האוויר במפגשים רבים עם הדור הצעיר".
מוקי צור - כבוד לתנועה הקיבוצית
שני ידליק את המשואה מוקי צור, תושב קיבוץ עין גב ואחד מראשי התנועה הקיבוצית, והיסטוריון המתמקד בחקר ההתיישבות היהודית בארץ. צור כתב ספרים רבים בנושא ציונות ומשמש בין השאר גם כמרצה בישיבה החילונית "בינה".
אחריו יעלה יושב ראש דירקטוריון הספרייה הלאומית בירושלים, דוד בלומברג. הספרייה עוברת תהליך התחדשות לציון 100 שנים להקמתה שבסיומו תהפוך הספרייה למרכז תרבות מפואר בבירה. בלומברג מוביל את המיזם החדשני בהתנדבות מלאה.
פרופסור תמר רוס, דתיה תושבת ירושלים, תדליק את המשואה הרביעית בערב יום העצמאות. פרופ' רוס היא חוקרת ומרצה בתחום מחשבת ישראל שבעבודתה מתמקדת בפרשנות מקורית בנושא שוויון מגדרי בכתבים היהודיים.
מיד לאחר מכן ידליק משואה פרופסור מאיר בוזגלו, מרצה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית ופעיל ציבור. פרופ' בוזגלו פעל לקידום ההתעניינות המחודשת בפיוט היהודי ובכך שימר את מורשת אביו שהיה גדול הפייטנים במרוקו.
המשואה השישית שתודלק תהיה משואה משותפת לראש העיר ראשון לציון דב צור ולאיריס הלפרין, מנהלת בית ספר "חביב" בעיר, שהיה אחד מבתי הספר הראשונים בארץ בהם לימדו ודיברו אך ורק בעברית. השניים ייצגו את העיר שבה הונף לראשונה הדגל הכחול-לבן.
הפרופסור הבדואי ידליק משואה
משואה נוספת תודלק על ידי פרופסור אליען אלקרנאוי, בדואי תושב רהט, נשיא המכללה האקדמית "אחווה". אלקרנאוי הוא הנשיא הבדואי הראשון של מוסד אקדמי בישראל. הוועדה שבחרה בו נימקה את בחירתה בכך שהפרופסור "מגלם את היכולת לקיים בכפיפה אחת הן את המורשת והתרבות הערבית בדואית והן את ערכי התרבות הישראלית-יהודית, מתוך פתיחות וכבוד הדדי".
"ביום שנבחרתי לנשיא המכללה האקדמית אחוה הצהרתי שמדובר ביום חג לדמוקטיה הישראלית", אמר היום פרופסור אלקרנאוי לאחר ההודעה שידליק משואה. "לאור הבחירה בי להדליק משואה בערב יום העצמאות, אני יודע שהדמוקרטיה האמיתית מתממשת הלכה למעשה. אני גאה שנבחרתי להוביל ולשאת את דגל הרב תרבותיות במדינת ישראל.
"במכללה האקדמית אחוה שבראשותי, לומדים זה לצד זה, נציגי כל המגזרים של החברה הישראלית. אצלנו לא רק מלמדים, אלא בעיקר מכשירים את דור העתיד של המורים ואנשי החינוך", הוסיף אלקרנאוי.
אני בן לשבט אלקרינאוי, בנם של אבא דיב, חקלאי, ואמא פאטמה, עקרת בית - נולדתי וגדלתי ברהט למשפחה עם 15 אחים. אני הראשון מבין אחיי שבחרתי במסלול האקדמי כדרך חיים. אני קורא לממשלה החדשה, שתוקם בקרוב, לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות. אי השקעה מספקת בחינוך ובהשכלה גבוהה היא בבחינת איום אסטרטגי על עתיד המדינה. ההשקעה בהשכלה גבוה בכלל, ובהכשרת מורים בפרט, כמכשירי דור העתיד, הם החוסן הלאומי שלנו"
"משמש פה לאזרחים בשולי החברה"
גם העיתונאי רינו צרור נבחר להדליק משואה. "צרור חובר למורשת העיתונות היהודית והישראלית, שמייסדיה פעלו מתוך תחושת שליחות אישית ולאומית, ומשמש פה לאזרחים החשים שהם בשולי החברה בישראל ומעלה אל פני השטח דילמות אנושיות נוקבות ובעיות חברתיות כאובות", נכתב בהחלטת הוועדה הבוחרת.
משואות נוספות יודלקו על ידי בלהה בן אליהו - מרצה לספרות עברית בת ימינו, על ידי דפנה שמשון - בת להורים מקהילת בני ישראל שעלו מהודו, שאביה היה אחד ממנהיגי העדה ופעל להכרה מלאה ביהדותם של אנשי העדה, ועל ידי רן חדוותי אשר עובד כאיש שטח במועצה לשימור אתרי מורשת.
את המשואה האחרונה, השמורה מידי שנה לבני נוער, ידליקו שתי נערות - אגטה פרצ'יק בת 18 ואליענה אלבז בת 17 - שתיהן חניכות תנועות הנוער השומר הצעיר ובית"ר.