מכבי האש לא זוכרים קיץ כזה כבר הרבה שנים, מזה שבועות הארץ בוערת. אבל הסיפור הזה הוא לא על שריפות אלא על האשמות שנזרקות מיד לחלל האוויר, לרב עוד לפני שהאש נרגעת. העיתונאי אד מורו אמר פעם אנשים רבים מאוד חושבים שהם חושבים אבל בעצם הם רק מארגנים מחדש את הדעות הקדומות שלהם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שנים של אינתיפאדה וסכסוכים מתמשכים קיבעו אצלנו את הרעיון בראש. יש לציין, זה לא שאין הצתות על רקע לאומני, אבל הן מתרחשות בעיקר באזורי קו התפר. ובכל זאת בכל פעם שגל שריפות שוטף את יערות ארצנו, אנחנו ממהרים לחשוד שהנה האינתיפאדה חזרה.

השריפה שפרצה ביוני בקיבוץ מעלה החמישה מהווה דוגמא טובה לתופעה המטרידה. זה קרה אז בגלל בקבוק תבערה שהושלך מכפר צמוד - כלומר הצתה. דקות לאחר מכן, אש נדלקת גם במוצא. ההנחה המיידית היתה שהמצית המשיך מיד גם לשם. רק שבמוצא היה מדובר בסופו של דבר בעובדים באתר ארכיאולוגי שפשוט יצאו לארוחת צהריים והשאירו את האש דולקת, והנה הלך הסיפור.

"לא צריך להרים מסוק - אין פה שום מציתים"

ביום רביעי שעבר השתוללה שרפה בהר הנושק לבית החולים הדסה עין כרם. גם כאן עלה חשש ראשוני להצתה. ביום שלמחרת חזרנו אל ההר עם חוקר השריפות של מכבי האש רשף משנה משה אלעזרי. "מצאנו פה סימנים של בקבוקי בירה", הוא מספר. אנשי היישוב אף העידו כי ראו מספר אנשים שעושים מנגל באזור.

מסוק הכיבוי בפעילות (צילום: חדשות 2)
מסוק הכיבוי בפעילות | צילום: חדשות 2

תוך כדי ההסברים של חוקר השריפות החלה הרוח שגרמה לגחלים לבעור ולאש לפרוץ בשנית. לנגד עינינו הכול התחיל מחדש. למעלה התמונה מתבהרת, נפתח חפ"ק וכבאיות זורמות למקום. ואז מגיע הדיווח הלא מפתיע ברשת הקשר. "תקשיבו רגע, יש פה כמה שמציתים בכל מקום", טוען הבחור מהעבר השני. "אני לא יודע על מה הם מדברים פה", אומר אלעזרי ומבהיר בכך את האבסורד שבמצב הדליק.

ובזמן שבחפ"ק מתכוננים להזעיק מסוקים לאוויר על מנת לחפש אחר החשודים בהצתה שלא התבצעה, מנסה משה להרגיע את הרוחות הסוערות. "אלי, אני הייתי בדיוק בהתחלה של ההתחדשויות - שום מציתים". אחרי שעה קלה האש כובתה, לדעות הקדומות ייקח קצת יותר.

בדרך ליעד הבא הבטנו בגזע שעדיין בער, רמז שהשרפה עלולה לחזור. משם המשכנו לעץ אחר, עץ טעון במיוחד שהתחיל את השריפה הגדולה באסון בכרמל. החשד אז היה ששני ילדים שיחקו כאן. "מדברים על סדר גודל של 75 אלף דונם שנשרפו - זה כמעט חצי משטח היער", מספרת ד"ר לאה ויטנברג שחוקרת את השפעות השרפה על הכרמל כבר שנים. להערכתה, יחלפו 40-50 שנה עד שיחזור היער למצבו הטבעי והירוק. תהליך השיקום, למרבה ההפתעה, אפילו לא יצא עדיין לדרך.

ובחזרה להרי ירושלים, שם הצליחו כוחות הכיבוי להשתלט על האש לפני שהגיעה לבתים. אבל השריפה שפרצה בקריית טבעון באותה שעה נגמרה אחרת ומספר בתים עלו באש. במשטרה מניחים שמדובר בהצתות, אבל לא ברור מה הרקע להצתה, האם מדובר באירוע לאומני או אולי בסכסוך. "בגלל המחסור הקשה בכוח האדם אנחנו חוקרים רק את השריפות המשמעותיות", טוען טפסר אלי פרץ, מפקד הכיבוי בבית שמש. אבל הנתון הזה, שמרבית השרפות לא נחקרות, לא ממש מפריע לאף אחד לקפוץ למסקנות.

פחות מאחוז אחד מהמקרים - על רקע לאומני

כ-500 הצתות בשנה (צילום: חדשות 2)
כ-500 הצתות בשנה | צילום: חדשות 2

על פי נתוני משטרת ישראל, מתחילת השנה נפתחו 500 תיקים בחשד להצתה. 400 חשודים נעצרו. אבל שימו לב המקרים של הצתה על רקע לאומני מהווים פחות מאחוז אחד מהמקרים. מדובר בכ-10 אירועים בלבד. בשאר השרפות מדובר בהצתה על רקע פלילי או בסתם רשלנות.

"בכדי לייצר את כמות החמצן שהעץ ההוא מהכרמל ייצר בשנות חייו, צריך לבנות מתקנים לייצור חמצן
על אלפי דונמים", טוען איש קק"ל שחי את הכרמל מזה שנים. העץ שממנו החלה השרפה בכרמל עתיד לקרוס בשנה הקרובה. אבל מתחתיו צומחים כבר היורשים שלו, הטבע חזק מהכול. חזק גם יותר מכל הדעות הקדומות.