"חזון הצדק החברתי" - כך נקרא המסמך שפרסמו היום מנהיגי מחאת האוהלים ובו דרישותיהם מהממשלה. המסמך מנוסח באופן כללי למדי ובעיקר רווי בסופרלטיבים, כמו למשל הדרישה "לחדש את הברית בין האזרח הישראלי למדינתו". להלן הדרישות העיקריות של המפגינים, כפי שנוסחו על-ידם:
• צמצום הפערים במדינת ישראל - חברתיים, כלכליים, מגדריים ולאומיים - לרמה נמוכה ויצירת לכידות חברתית הנחוצה לשם קיום המדינה.
• שינוי עיקרי השיטה הכלכלית כך שיתאפשר תקצוב ראוי ומספק לצורכי היסוד של אזרחי המדינה.
• צמצום יוקר המחיה, הגעה לתעסוקה מלאה והוגנת ופיקוח ממשלתי על מוצרי יסוד.
• מתן עדיפות ברורה לפריפריה החברתית והגאוגרפית במדינה בהשקעת תשומת-הלב השלטונית והקצאת משאבים ותשתיות.
• טיפול בצרכיהם החיוניים ומתן עדיפות לקידומן של אוכלוסיות מוחלשות במדינה, בדגש על נכים, קשישים וחולים.
• השקעת המדינה באזרחיה בתחומי החינוך, הבריאות והביטחון האישי ועוד ופתרון אמיתי של צרכים חיוניים בתחומי דיור, תחבורה, תשתיות ציבוריות ועוד, באמצעות התערבות ממשלתית.
על המסמך חתומים מארגני מחאת האוהלים, אולם במסמך הודגש כי הדרישות גובשו יחד עם הסטודנטים וארגונים חברתיים אחרים. לטענתם, המסמך "מציג את דמות מדינת ישראל הצודקת יותר, האנושית יותר, מדינה אשר דואגת לאזרחיה".
דרישות פרטניות יותר לא מופיעות במסמך, אך ביקורת כלפי הממשלה וציטוטים ממגילת העצמאות דווקא כן. המוחים מציינים במסמך כי המדיניות הכלכלית של הממשלה "מעשירה מעטים המהלכים בינינו, בין חולינו, זקנינו וילדינו, שכיסיהם תפוחים מממון הולך ורב. האם המדינה שאנו אוהבים, מגנים על גבולותיה, שכלכלתה פרחה בזיעתנו ובזיעת הורינו, האם המדינה שבזכותנו היא קיימת ועתידה המובטח הוא מעשה ידינו נטשה אותנו? לא! ממשלותיה ושליטיה נטשו אותנו".
בסוף המסמך קוראים מחבריו לאזרחי ישראל להירתם ל"מאבק ארוך וצודק לתיקונה של המדיניות הכלכלית-חברתית".
נתניהו הציג את "צוות רוטשילד"
מוקדם יותר היום הציג ראש הממשלה נתניהו את הרכב צוות המשא-ומתן עם מובילי המחאה נגד יוקר הדיור והמחיה, בניסיון להגיע להבנות בינם לבין הממשלה. הצוות, בראשות בכיר המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר מנואל טרכטנברג, מונה לא פחות מאשר 22 חברים - שלדברי נתניהו עצמו, "ישנו את פני החברה בישראל".
באופן רשמי, נושא ההרכב את השם "הצוות לשינוי כלכלי-חברתי". חבריו אמורים לערוך סבב פגישות עם מארגני מחאת האוהלים בראשות דפני ליף, לגבש שורה של מסקנות יחדיו ולהגיש אותן לאישור הממשלה עד לסוף החודש הבא.
"זהו הרכב של אנשים שמביאים איתם מומחיות מקצועית לצד רגישות חברתית", אמר טרכטנברג בפגישתו היום עם ראש הממשלה. "זהו ניסיון ציבורי להידברות עם צעירים שיכולים להבין את רחשי הציבור של היום".
פרט לטרכטנברג, מונו לצוות האישים הבאים: אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה; גל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר; ד"ר אבי שמחון, יו"ר הוועדה המייעצת של שר האוצר; מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר - וכן שחר כהן, יזם חברתי, חבר ועד ומנהל אקדמי בעמותת NOVA (ייעוץ עסקי ואסטרטגי לארגונים חברתיים).
יחד עמם, יפעלו בוועדה גם אסתר דומינסני, מנכ"ל הביטוח הלאומי; ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל; ד"ר שלומי פריזט – כלכלן ראשי, הרשות להגבלים עסקיים; ד"ר יורם גבאי, יו"ר פעילים שוקי הון וסגן יו"ר מכון פאלק למחקר כלכלי; פרופ' פנינה קליין, בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, כלת פרס ישראל לחקר החינוך 2011; ד"ר טלי רגב, כלכלנית ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל - ופרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי.
נוסף על כך, סוכם כי בצוותים המקצועיים יפעלו האישים הבאים: שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת; גידי גרינשטין, מייסד ונשיא מכון ראות לחשיבה אסטרטגית בתחומים חיוניים לעתיד המדינה, ביטחונה ושגשוגה; יהודה נסרדישי, ראש רשות המסים הפורש; גדי פרנק, סמנכ"ל תכנון ומדיניות בוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלת גבוהה; ד"ר דימיטרי רומנוב, המדען הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים; איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד רה"מ; ד"ר יוחנן שטרסמן, ראש המערך לשיקום וגריאטריה בבית החולים הדסה הר הצופים ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי.
נתניהו: "המשימה גדולה מאוד"
צוות המומחים של נתניהו, בראשות הפרופסור מנואל טכטנברג יקיים מחר את הפגישה הראשונה שלו. הוועדה תמנה ארבעה צוותים שיעסקו כל אחד בנושא אחר: מיסוי, דיור, שירותים חברתיים וריכוזיות ומחירים לצרכן.
בהודעת ראש הממשלה בנושא הודגש גם כי "אישים ומומחים נוספים יצורפו לצוותים בהתאם לצורך".
נתניהו עצמו אמר לטרכטנברג בפגישתם כי "הצוות הזה הוא תולדה של שיחות עמוקות בינינו שבהם שאלת אותי, 'האם אתה מוכן לעשות שינוי בסדר העדיפויות כדי להקל באמת את הנטל על האזרח?', ואני אמרתי: 'כן'. המשימה גדולה מאוד ואני בטוח שתמלא אותה ברצינות וביצירתיות. אני בטוח שהמסקנות ישנו את פני החברה בישראל".