אין מקום שבו לומדים יותר על הפער שבין רצוי למצוי - מאשר בנסיעה לחו"ל. בארגון "אמון הציבור" חילקו את 502 התלונות שהגיעו אליהם בנושא לארבעה דפוסים עיקריים.
במקרה הטוב זה מתחיל בארץ במודעה על דיל מפתה בעיתון כולל מלון, ארוחת ערב, ארוחת בוקר ופינוקים אחרים ב-199 דולרים. כשמתקשרים, מגלים שלא הכול בדיוק כמו שהובטח. כשצריך לבטל נופש ברגע האחרון - פתאום מתגלה סעיף בחוזה שמחייב אתכם במאות דולרים.
את הסטירה האמיתית מקבלים הרבה פעמים רק כשנוחתים בחו"ל, ואז אתם מגלים שאתר הנופש שהזמנתם הוא בעצם בית דירות מלא טחב, ושהחדר עם נוף לים הוא בעצם עם נוף לחדר הזבל.
הפיצוי: לילה נוסף במלון רועש
ש' שרצה לברוח מהשיפוצים ליד ביתו ברמת גן, הגיע למלון בלונדון שהיה שונה בתכלית ממה שראה בתמונות המפורסמות ולתדהמתו גם המלון היה בשיפוצים. כשש' התקשר לסוכנת הנסיעות שלו, היא פשוט פיצתה אותו בלילה נוסף במלון הרועש.
"כל הנחמדות של החברה בזמן השיווק פשוט נעלמת ומאותו רגע אנחנו עול על החברה וככה מתייחסים אלינו 'אל תבלבלו לנו את המוח, לכו לחפש מי באמת חייב לכם'", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור.
אז למי אפשר לבוא בטענות? אנחנו הרי הזמנו מסוכן נסיעות אבל ברקע יש סיטונאי תיירות חברות תעופה, השכרת רכב וגורמים אחרים. כל אחד ינסה לגלגל אחריות מאחד לשני אבל חשוב לדעת שבכל מה שנוגע לפער בין המציאות בשטח בטיול לבין מה שאנחנו הזמנו יש כתובת אחת ברורה - סוכן הנסיעות הוא האחראי גם מבחינת בית המשפט.