אבל כבד ירד על הציבור בישראל: הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס ואחד האנשים המשפיעים והחשובים בציבוריות הישראלית, הלך לעולמו בגיל 93. בשבועות האחרונים היה הרב מאושפז בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים, שם נאבקו הרופאים על חייו עד להידרדרות האחרונה במצבו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשעות הלילה חלה החמרה נוספת במצבו של הרב, שבעקבותיה הוא הורדם וחובר למכונת הנשמה. שעות לאחר מכן קרסו המערכות בגופו, ובני משפחתו נקראו לבית החולים על מנת להיפרד ממנו. עם פרסום ההודעה על מותו של הרב, פרצו עשרות אנשים ששהו מחוץ לחדרו בקומה ה-8 בבכי תמרורים שנשמע ברחבי בית החולים. מספריים הועברו בין המתפללים, ואלה קרעו את חולצותיהם לאות אבל.
בתדרוך עיתונאים מיוחד הודיעו נציגי בית החולים על מותו של המר"ן. "בשם המרכז הרפואי וארגון נשות הדסה אנחנו מודיעים בצער רב על פטירתו של מר"ן, נשיא מועצת חכמי התורה, הגאון הרב חיים עובדיה יוסף", אמרו נציגי הדסה "אנו מבקשים להודות לצוות בית החולים, לרופאים, לאחיות וכל העובדים על הטיפול המסור ברב, ימים כלילות בשבועות והחודשים האחרונים. הצוות נלחם על חייו עד רגעיו האחרונים. אנו מרכינים ראש יחד עם כל בית ישראל על לכתו".
פרופ' דן גילון, הקרדיולוג שטיפל ברב עובדיה מאז אושפז לפני כשבועיים סיפר על המאבק העיקר. "למרות המאמצים הממושכים, מאז מגמת ההידרדרות שהתפתחה הלילה ולמרות ניסיונות חזקים ביותר לעצור את ההידרדרות, הרב נפטר לפני דקות בודדות", אמר פרופ' גילון.
מסע הלוויה של הרב עובדיה ייצא בשעה 18:00 משכונת גאולה בירושלים, מישיבת פורת יוסף אל בית העלמין סנהדריה דרך רחוב מלכי ישראל, שמגר, ירמיהו, בר אילן עד לבית העלמין. בציבור החרדי מעריכים כי הלווייתו צפויה להיות מהגדולות ביותר שידעה העיר ירושלים בדורות האחרונים. ובמשטרה נערכים לעומסי תנועה כבדים ברחבי העיר.
המנהיג הרוחני החשוב בתולדות המדינה
הרב עובדיה יוסף, המכונה מר"ן בפי מאמיניו, היה המנהיג הבלתי מעורער של היהדות הספרדית בישראל ואחד הרבנים הבולטים בעולם היהודי מאז הקמת מדינת ישראל. את הסמכות הדתית שלו ניצל הרב להקמת תנועה פוליטית, מפלגת ש"ס, שהפכה להיות אחד הגורמים המשמעותיים בפוליטיקה הישראלית מאז שנות ה-80. למרות גילו המופלג, עד יומו האחרון הוא היה המנהיג הבלתי מעורער של המפלגה.
הרב נולד ב-23 בספטמבר 1920 בעירק, ועלה עם משפחתו לירושלים בגיל ארבע. כבר מגיל צעיר הוא נחשב לתלמיד חכם ולעילוי בתורה, כשהתכונה הבולטת שלו הייתה זיכרון יוצא דופן. בגיל צעיר הוא הוסמך לרבנות ולדיינות, וערב הקמת המדינה נשלח להיות אב בית דין בקהיר. במשך שלוש שנים הוא גר במצרים, תקופה אותה הוא ציין לחיוב במשך שנים רבות.
קבע כי יוצאי אתיופיה הם יהודים
כשחזר לישראל, עלה במהירות בסולם הדרגות הרבני והפך לדיין בבית הדין הרבני הגדול. למרות הדימוי השמרני שלו בציבור החילוני, הוא נחשב בעולם החרדי לפוסק הלכה חדשני וחלוץ בתחומים רבים, במיוחד בתחום דיני האישות, שם פסיקותיו התנגשו לעתים עם עמדת הרבנות הראשית. במקביל הרב לא הפסיק לכתוב ספרים שהפכו לעמוד השדרה של הלכות יהדות ספרד בישראל שמטרתם אחת: אימוץ הלכותיו של הרב יוסף קארו בכל בית בישראל.
בשנות ה-70 הרב יוסף כיהן כרב הראשי הספרדי לישראל (הראשון לציון) והוא היה זה שקבע שיוצאי ישראל באתיופיה הם יהודים - מה שסלל את הדרך להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. בציבור הישראלי הוא נזכר לטובה כמי שפעל ימים ולילות להתרת עגונות ממלחמת יום כיפור, לשם כך עבר הרב מבית לבית, כולל בשעות הקטנות של הלילה.
לאחר סיום כהונתו כרב הראשי, בחושיו החדים החליט עובדיה יוסף לתרגם את כוחו הדתי לכוח פוליטי: הוא הקים את מועצת חכמי התורה והעמיד עצמו בראשה - והריץ מטעמה מפלגה לכנסת, ש"ס, שנכנסה לכנסת לראשונה בבחירות 1984. ש"ס הפכה בהנהגתו לאחד הגורמים המשפיעים בפוליטיקה הישראלית: ש"ס הייתה זו שהכשילה את ניסיונו של פרס להקים ממשלה ב"תרגיל המסריח" ב-1990 והיא זו שאפשרה לרבין להקים ממשלה שנתמכה על ידי רוב יהודי לאחר בחירות 1992.
ש"ס: לשון מאזניים תחת הנחיות הרב
כוחה של ש"ס הלך ועלה בהדרגה, משני מנדטים בבחירות 1984 לשיא של 17 מנדטים לאחר בחירות 1999. במקביל להישגים שלה, היא יצרה אויבים רבים מקרב הציבור החילוני שטענו כי היא מנצלת את שיטת הבחירות הישראלית להיות לשון מאזניים תמידית וכי היא מקבלת משאבים הגדולים מצרכיה בשל מיקומה במפה הפוליטית.
אין לזלזל במהפכה שעשה הרב בעולם היהודי: אחרי השואה יהדות העולם התפצלה לשני מרכזים עיקריים, בצפון אמריקה ובארץ ישראל. למרות שרוב יהדות אשכנז נרצחה בשואה, גם לאחריה הרבנים האשכנזים נחשבו למובילי העולם היהודי. בקיאותו יוצאת הדופן בספרות היהודית, הזיכרון שלו יחד עם כושרו הרטורי וחושיו הפוליטיים החדים הובילו לראשונה למצב בו רב ספרדי יכל לעמוד למנהיגים החרדים הליטאים.
אין ספק שהרב עובדיה יוסף היה כפוף לרב שך (גם בימיה הראשונים של ש"ס), אך לאחר מותו ב-2001 הרב אלישיב, יורשו, לא היה בעל המעמד התורני יוצא הדופן של הרב עובדיה. עם מותו של אלישיב בשנה שעברה, לא היה ליהדות הליטאית (הזרם המרכזי ביהדות החרדית) רב ברמתו של הרב עובדיה יוסף - ולראשונה מזה מאות רבות של שנים, המנהיג הבולט של היהדות החרדית בישראל היה רב ספרדי, למרות שיורשיו של הרב אלישיב מעולם לא קיבלו את מרותו של הרב יוסף.
פער בין מעמדו הדתי למעמד אצל החילונים
ישנו פער עצום בין מעמדו של הרב בציבור הדתי לבין התפיסה הציבורית החילונית שלו. הרב לא התבייש להשתמש בלשונו החריפה נגד מי שלא ראה בעין יפה. על שולמית אלוני אמר "כשהיא תמות, נעשה משתה גדול", על כתב ערוץ 1 ניצן חן הוא צעק "תצא בחוץ!" כששאל שאלה שלא נראתה לרב. לבנימין נתניהו הוא קרא "עיזה עיוורת", ליוסי שריד הוא קרא "רשע" ו"המן", וערב תכנית ההתנתקות הוא איחל לרה"מ שרון "יקבל באנה בראש, יפול ולא יקום".
לכתו של הרב משאירה חלל ביהדות הספרדית: אין רב ספרדי שסמכותו הדתית משתווה לזאת של הרב עובדיה יוסף. עם זאת, נהוג למנות שני יורשים אפשריים לרב: הראשון הוא בנו יצחק יוסף, שנבחר לרב הראשי הספרדי בקיץ האחרון. השני הוא קודמו בתפקיד, הרב שלמה עמאר. בין הרב עמאר לרב עובדיה היו יחסים קשים בשבועות האחרונים לחייו בעקבות תמיכתו של עמאר ברב בוארון לתפקיד הרב הראשי ולא ביצחק יוסף.
לכך שאין לרב יוסף יורש ברור יש משמעות גדולה בפוליטיקה הישראלית: אין כעת סמכות שתקבע את מעמדם של חברי ש"ס, או אפילו מי שיעמוד בראשה. הרב עד כה נהג לבחור בעצמו את יו"ר התנועה ולדרג את מועמדיה לכנסת כמעט לבדו. גם את מדיניות המפלגה בנושאים שונים הרב קבע באופן אישי וברור, וכל חברי הכנסת של המפלגה הפגינו נאמנות עיוורת למנהיג הרוחני.
בהכנת הכתבה השתתפו: יונתן בייסקי, סיון רהב-מאיר, עפר חדד, יואב אבן, עזרי עמרם ונועם בן ציון