"ב-95% מגני המשחקים שנבדקו נמצאו מתקנים מסוכנים" - נתונים אלה עולים מדוח מבקר המדינה על השלטון המקומי, שהוגש היום על ידי המבקר מיכה לינדנשטראוס לנשיא המדינה שמעון פרס.
הדוח שמשתרע על 900 עמודים ובדק כ-150 גופים מצביע על ליקויים בשורה של סוגיות, בין השאר: בפעולותיהן של חברות הגבייה הפרטיות, בבטיחותם של גני משחקים ציבוריים ואי יישום חוק ארוחה יומית.
ברחבי ישראל יש כ-20 אלף גנים ציבוריים, בהם פזורים מתקני משחקים. בחודשים ינואר עד מאי 2008 בדק משרד מבקר המדינה את פעילויות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לפיקוח על הגנים. בין השאר נבדקו גנים בחיפה, בני ברק, רכסים, קרית אונו, פרדס חנה, מעלות וכו'.
בבדיקות אכיפה ב-50 גני משחקים בחלק מהרשויות המקומיות שנבדקו עולה כי ב-95% מהגנים נמצאו מתקני משחקים שנפסלו לשימוש או אתרי משחקים מסוכנים לציבור המשתמשים עקב ליקויים קריטיים או חמורים שנתגלו בהם.
מבקר המדינה: עלול לקרות אסון
"גני משחקים בחלק מהרשויות במקומיות שנבדקו הוקמו באתרים שהגישה אליהם אינה מוסדרת, רצופת מכשולים ומסוכנת", לשון הדוח. "ברשויות המקומיות שנבדקו לא נמצאו בגני המשחקים מתקנים המיועדים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בבדיקות שערך הממונה על התקינה בחמש מהרשויות המקומיות שנבדקו נמצאו 11 גני משחקים שהוקמו מתחת לקו חשמל עילי. מיקום זה לקוי ביותר והופך את המתקנים באתר למסוכנים לשימוש - ומחייב את סגירת הגן".
עוד עולה מהדוח כי חלק מהרשויות שקיבלו מימון ממפעל הפיס לא תחזקו כראוי את גני המשחקים, וכתוצאה פסל מכון התקנים את השימוש בהם. "כפועל יוצא ירד המימון הציבורי לטמיון".
לסיכום נכתב בדוח: "הפעלה לא בטוחה של גני המשחקים גורמת לסיכון בריאותם וחייהם של הילדים ועלולה לגרום לאסון", לשון הדוח. "אף כי לא ניתן ליצור גן משחיקים נטול סכנה כלשהי, על הרשויות המקומיות לנקוט צעדים לצמצם את הסיכונים ככל שאפשר...".
ליקויים בהבטחת איכות מי השתייה
מהדוח עולה כי הממצאים חושפים התנהלות לקויה של רשויות מקומיות גם בטיפולן בהבטחת איכות מי השתייה המסופקים בתחומן, הן בהיותן ספקי מים והן בשל חובתן למנוע היווצרות זיהום במי השתייה ופגיעה בציבור הצרכנים. הממצאים אף חושפים התנהלות לקויה של משרד הבריאות ורשות המים מול הרשויות המקומיות וספקי המים.
רשויות מקומיות וספקי מים הפועלים בתחומן אינם מבצעים בדיקות כימיות במקורות המים בניגוד לנדרש", נטען בדוח. "בהיעדר מקור מי שתייה חלופי זמין, ממשיכים ספקי המים לספק מי שתייה שאינם ראויים לשתייה ממקור מים שנפסל על ידי משרד הבריאות מלמשמש מקור למי שתייה. בכמה רשויות מקומיות מספקים ספקי מים מי שתייה ממקורות שמשרד הבריאות לא אישר להישתמש בהם כמקור מי שתיה".
בגלל הבירוקרטיה: תכנית ההזנה לא מיושמת
מבקר המדינה ערך ביקורת גם על תכנית ההזנה לתלמידים בבתי הספר. הביקורת העלתה כי גם ברשויות בהן הוחל חוק ארוחה יומית, היתה החלתו חלקית בלבד, וכי הסיבות העיקריות לכך היו מגבלות תקציב, התנגדות הרשויות המקומיות להחלת חוק ארוחה יומית, בעיקר בשל קושי כלכלי, התנגדות ההורים לשלם את חלקם וקשיים בירוקרטים. עוד העלתה הביקורת כי הליכי הפיקוח והבקרה על ההיבטים התזונתיים והתברואתיים של מפעל ההזנה, אינם נאותים.
"לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הקיים, אין ודאות כי כל התלמידים הנזקקים והזכאים להזנה אכן זוכים לקבלה", נכתב. "ראוי כי המשרדים המשתתפים בהחלת החוק, משרדי החינוך, האוצר, הפנים ומשרד ראש הממשלה, בשיתוף השלטון המקומי יבחנו ביסודיות את השפעת מפעל ההזנה על התלמידים הזכאים, מאחר שאי השגתן מקשה לקיים יום לימודים ארוך".
"כשל ממשי בפיקוח הרשויות המקומיות על חברות הגבייה"
"הממצאים שהועלו בדוח זה מצביעים על ליקויים משמעותיים בעבודת הרשויות המקומיות שנבדקו מול רשויות הגביה" - נושא מרכזי שמבקר המדינה עוסק בו בדוח הוא פעולות הגבייה של רשויות מקומיות באמצעות חברות גביה פרטיות. הדוח חושף "כשל ממשי" בפיקוח של הרשויות המקומיות שנבדקו על חברות הגבייה אשר קיבלו לידיהן סמכויות לפעול בתחום הרגיש של אכיפה מנהלית.
העסקתה של חברת גבייה נדרשת בתכנית הבראה של הרשות המקומית כדי להשיג כמה מטרות: ייעול מערך הגבייה, הגדלת שיעורי הגבייה ומניעת הפעלה של לחצים על עובדי הרשות המקומית ונבחריה.
המבקר מציין כי גביית חובות באמצעות חברות הגבייה מגלמת אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים: חברת הגבייה, שהיא חברה פרטית, רוצה למקסם שיעורי גבייה, ובכך למקסם את הכנסותיה, זאת לעיתים בנקיטה של פעולות אשר פוגעות בזכויותיהם של החייבים. מנגד, מציין המבקר, עומדת חובת הרשות לנהוג כלפי החייבים בהגינות בעת נקיטת פעולות אכיפה.
"לגבי חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו ניתן לקבוע כי אלו נכשלו בקיום הפיקוח על הפעלת שירותי הגבייה בידי חברות הגבייה הפרטיות", נטען. המבקר מדגיש כי הסמכויות בתחום הרגיש של הגבייה הועברו והופעלו על ידי חברות הגבייה הפרטיות בלי שמולאו ההוראות אשר נקבעו במשרד הפנים ובלי שהובטח כיאות כי הפעלתן נעשית תוך כדי קיום הליכים הוגנים ושוויוניים.
התגלה בדוח כי חברות הגבייה גובות מהחייבים תשלום עבור כל פעולת אכיפה שהן מבצעות משלוח הודעת דרישה, רישום וביצוע עיקולים, ניתוק מים ועוד. בביקורת נמצא פער של עשרות ואף מאות אחוזים בין התשלום שתושבים נדרשים לשלם עבור אותן פעולות אכיפה שחברות גבייה מבצעות ביישובים שונים בארץ.
"הרשויות התקשרו עם חברות גביה - ללא מכרז"
בשלוש משש הרשויות המקומיות שנבדקו, בנצרת עילית, בכפר כנא ובכפר קאסם, נהגו חברות הגבייה להפקיד את התשלומים אשר גבו מהתושבים עבור פעולות האכיפה ישירות לחשבונותיהן, בלי שקיבלו הרשויות המקומיות את המידע המפורט בנוגע לכל תשלום ותשלום שנגבה.
עוד נמצא כי "כמעט כל הרשויות המקומיות אשר נבדקו בביקורת זו התקשרו עם חברות גבייה שלא באמצעות מכרזי המסגרת של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, וסיכמו עמן שיעורי עמלה גבוהים במידה ניכרת מאלו אשר נקבעו במכרזי המסגרת".
המבקר מציין בדאגה כי דוח זה חושף כשל ממשי בפיקוח של הרשויות המקומיות שנבדקו על חברות הגבייה אשר קיבלו לידיהן סמכויות לפעול בתחום הרגיש של אכיפה מינהלית. לדעת משרד מבקר המדינה, יש בתמונה העולה מדוח זה כדי לעורר חשש ממשי כי הרשויות המקומיות לא מקפידות על קיום הליכים הוגנים תוך שמירה על הזכויות של החייבים בהתנהלות עם חברות הגבייה.
המבקר מציע מספר פתרונות על מנת לתקן את הליקויים, זאת בעזרת הסדרה חקיקתית על ידי משרד הפנים והרחבת הפיקוח של הרשויות המקומיות על חברות הגבייה.