חתן פרס נובל הטרי לכימיה, הפרופסור אריה ורשל, חי יותר שנים באמריקה מאשר בישראל ומרגיש כמי שנמצא בין שני עולמות. "אולי אסור לי להגיד את זה", אמר היום (ד') במבוכה הפרופסור ורשל בריאיון לתכנית "שש" עם עודד בן עמי, "אבל אני לא יודע לשיר את ההמנון האמריקני. אני מרגיש באמצע, מרגיש בשני העולמות. אני גם עדיין מדבר במבטא ישראלי".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ורשל נולד וגדל בקיבוץ שדה נחום ולא שוכח את הזיכרונות ממחוז ילדותו. "קצת חם שם, וככל שמבקרים יותר מאוחר - כך יותר חם, אבל יש זכרונות טובים משם", סיפר.

הפרופסור, שחי כיום באמריקה, אומר כי לא הופתע מההודעה על הפרס היוקרתי. "לא בדיוק הופתעתי, אבל הופתעתי לטובה", ציין ורשל. "שמעתי את הטלפון מצלצל בשתיים בלילה, וברגע ששמעתי זה נראה כמו חדשות טובות". את פרס הנובל יחלוק ורשל עם שניים מחבריו, אולם רק אחד מהם שוחח איתו מאז ההכרזה: "אחד מהם טילפן והחלפנו מילה אחת. אבל עוד יש זמן לזה".

רה"מ: "אתה עושה דברים ענקיים"

מוקדם יותר היום, התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לברך את הפרופסור על זכייתו. "אתה עושה דברים ענקיים", אמר נתניהו, "זה מרשים בצורה בלתי רגילה". ראש הממשלה הדגיש כי המדינה גאה בהישגיו. "אנו גאים באנשים שהיו בטכניון ובמכון ויצמן, והם ודאי קידמו את המקומות האלו והם ודאי עוד יקדמו", אמר נתניהו, "אנחנו רואים אותך אחד משלנו".

ראש הממשלה הוסיף כי ישמח להיפגש עם ורשל כשיגיע לארץ ואף ביקש מהפרופסור להסביר לו על המחקר שזיכה אותו בפרס.

גם נשיא המדינה שמעון פרס התקשר לברך את הפרופסור ורשל. הנשיא פתח בהומור ושאל את חתן הפרס: "איך מרגיש קיבוצניק שזוכה בפרס נובל?", ומיד אמר: "אני רוצה לברך אותך בשם מדינת ישראל והעם היהודי ובשם כל אדם המקווה להתגבר על החולי והסבל בזכות התגליות שלך. אני בטוח כי פריצת הדרך המדעית שהובלת תתרום לרפואה ולתגליות מדעיות נוספות".

הנשיא פרס ביקש להעביר את ברכתו גם לעמיתיו של הפרופסור ורשל לפרס, מיכאל לוויט ומרטין קרפלוס. "מיטב הברכות מכולנו גם לעמיתיך לזכייה", אמר פרס, "חיזקו ואימצו, ותבואו לבקר בארץ".

הפרופסור, ששוחח עם הנשיא מביתו בארצות הברית סיפר על המחקר ארוך השנים שהביא לפריצת הדרך, הודה לנשיא על הברכות החמות ושיתף אותו בקורות חייו ובעבודת המחקר שלו. "נולדתי בקיבוץ שדה נחום, אחרי הצבא המשכתי לטכניון ומשם למכון ויצמן. לאחר מכן חקרתי במוסדות אחרים והתחלנו לפתח מודלים מיוחדים בכדי להבין את עבודת החלבונים. הגילוי עצמו היה בשנת 1975 אך לקחו שנים רבות לשכנע כי מדובר בפריצת דרך, וכי ניתן באמת להבין כיצד עובדים חלבונים".