הבירוקרטיה לא מפסיקה להטריד: שרון, שם בדוי, גרושה ואם לשלושה ממרכז הארץ, נאלצה להתחנן בפני פקידה במוסד לביטוח הלאומי, כדי שזו תחוס עליה ולא תשלול ממנה את קצבת המזונות. הסיבה: היא פשוט הרוויחה יותר מדי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

התופעה הזאת אבסורדית ומקוממת, והיא מנת חלקן של לא פחות מ-19 אלף נשים בישראל. המדינה קבעה כי המוסד לביטוח לאומי יפצה נשים המתקשות לגבות באמצעות ההוצאה לפועל את המזונות שנפסקו לילדיהן. אלא, שברשת הביטחון הסוציאלית הזאת פעור חור גדול - מנשים עובדות ששכרן עולה על 4,500 שקל בחודש נשללת הקצבה.

"אני עובדת כמזכירה במשרד עורכי דין ומשתכרת 2080 שקל בחודש. אבל, כיוון שאני מקבלת מזונות מביטוח לאומי אינני זכאית להשלמת הכנסה לשכר מינימום", סיפרה מיקה מרון, אם חד הורית לפעוטה, את הקשיים מול המוסד לביטוח לאומי. "כשחתמתי אבטלה שללו ממני את תשלום המזונות. לכאורה לא צריך לא פה כפל מבצעים, אבל ממילא ההכנסה היא נמוכה ממינימום. המזונות הם לילד, אני לא עושה עם זה פדיקור".

לא מקיים את החוק של עצמו. המוסד לביטוח לאומי (צילום: חדשות 2)
התנהלות מקוממת של הביטוח הלאומי | צילום: חדשות 2

איך מפרנסים 4 ילדים מ-6,000 ברוטו?

בשנה שעברה שילם המוסד לביטוח לאומי דמי מזונות בסך כ-420 מיליון שקלים, כשבו בזמן התקבולים מבני הזוג החייבים עמדו באותה תקופה על כ-204 מיליון שקל, פחות ממחצית. לכן, המדינה נדרשת להגביל את עומק התמיכה. היריעה אכן קצרה, אך הביקורת היא על הדרך.

אורית, אם לארבעה ממרכז הארץ, לא מקבלת מזונות כלל בגלל משכורתה, לאר שעברה את הרף של הביטוח הלאומי. "אני לא זכאית לקצבת מזונות של ביטוח לאומי בגלל שאני מרוויחה 6000 שקל ברוטו. מ-6,000 ברוטו אני אמורה לפרנס 4 ילדים. תעשה חשבון כמה עולה להחזיק אוכל, חשמל, מים, ארנונה. התחושה שלי - שהמדינה לא רוצה שאני אעבוד. תכל'ס, אם תעשה חישוב כלכלי קר יותר משתלם לי לשבת בבית", אמרה.

עו"ד עדי בלוטנר, ראש תחום חקיקה ומדיניות ציבורית במרכז רקמן אוניברסיטת בר-אילן, הסביר כי המצב הנוכחי הוא אבסורדי. "המזונות נועדו לכלכל את הילדים, אבל בוחנים את המצב של האם, אם היא מרוויחה אפילו מאה שקלים מעל הרף שוללים מהילד את המזונות לגמרי. אנחנו עתרנו לבג"ץ בנושא ואנחנו דורשים שהמדינה תפרש אחרת את התקנות באופן שיבטיח קיום בכבוד לילדים ולנשים הללו".

המצב הזה ידוע לכל כבר שנים. בינתיים המחוקק הישראלי נתן דעתו, אך השאיר את הסוגיה זנוחה בצד. פקידות הביטוח הלאומי רואות את המראות הללו מדי חודש, אך מלבד אמפתיה, הן אינן יכולות להציע דבר.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "חוק המזונות הוא חוק סוציאלי הבא להבטיח דמי קיום מינימליים לאישה ולילדיה, ולכן קובע כי יש לקחת בחשבון את הכנסות האישה מכל מקור. יש לציין שזהו אינו חוק של הביטוח הלאומי, והוא מתוקצב ומשולם על ידי משרד האוצר".

ממשרד האוצר נמסר כי "הביטוח הלאומי פועל בנושא זה לפי הפרמטרים הקבועים בחוק המזונות".