גילה אדרעי היא אולי הבן אדם הכי מושמץ במדינה השבוע, אבל לפני הכול היא אם חד הורית לשלוש בנות. אתמול בבוקר, להפתעתנו, לא מצאנו את אדרעי שבורה. מצאנו אישה שמשוכנעת שיש לה במה להתגאות.
"עכשיו אם אני ארד איתך למטה תראי את כל השכנים מפרגנים", אמרה בביתה. "ו'כל הכבוד' ו'תמשיכי'. פעם באוניברסיטה בחוג מסוים שירצו להראות מאבק עובדים, אני בטוחה שהרכבת תהיה אחד הדפים המככבים שם".
"אני מצטערת, אין לי כנפיים גם אם אני אחראית על הרכבת, לוקח לי זמן להגיע". זה כנראה המשפט הזה, שהוציא את הציבור מכליו וקיבע סופית את הדימוי השלילי של אדרעי. יושבת הראש לא מבינה מה רוצים ממנה, טוענת שאיחרה כי הייתה בנופש
עם חברי הוועד, והציבור רואה בהתנהלות הזו זלזול לא רק בבית המשפט אלא גם ב-150 אלף נוסעי הרכבת שנותרו ללא כלי התחבורה שהם תלויים בו.
"מנכ"ל החברה רוצה להשליך בנו רפש"
כבר באותו הבוקר בשעה 8:00 הוציא בית הדין צו מניעה לשביתה, אך בשעות הצהריים תנועת הרכבות טרם חודשה. מנכ"ל הרכבת האשים אז: "יש מאות עובדים שמנסים לשוב לעבודה, וועד העובדים מונע מהם בכוח, כוח פיזי ובאלימות לשוב לעבודה".
אדרעי דחתה את הטענות, טענה שהעובדים הכינו את הרכבות לנסיעה - אך אנשי ההנהלה הם שבלמו אותן. "מנכ"ל החברה רוצה להשליך בנו רפש, הוא אמר לאותה רכבת לחזור בחזרה והודיע על ביטול רכבות נוספות".
בשעה 16:00 החל הדיון אליו איחר הוועד. בשלב הזה, על הפרק כבר היו שלושה אישומים בביזיון בית המשפט. אין מילים לתאר את ההתנהלות של אדרעי וחברי הוועד במהלך הדיון, אפשר רק לציין שהסצנה הבאה שהתרחשה מיד אחרי שהשופטת הוציאה אותם מהאולם, נראתה כהמשך ישיר לאיך שהתנהגו גם בתוכו.
איך תקבל "אשת הברזל" אמפתיה?
"יא זבלים! יא אוכלי חינם!", צעקו לעבר אנשי ההנהלה. "יא מושחתים! תתבייש אמסלם! תשכח אמסלם אין לך עתיד".
אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, מנסה להסביר את הרוחות הסוערות: "השאלה הנשאלת היא מה מביא יושבת ראש ועד עובדים כל כך חזקה למצב של ייאוש? 8 סכסוכי עבודה פעילים ברכבת ישראל, שנה וחצי של משא ומתן קשה ומבוי סתום שלא הולך לאף מקום".
עם העובדה שתופסים אותה כאישה כוחנית קשה לה להתמודד. "איך חברות כנסת? יותר עדינות ממני? ששופכים מים אחד על השני", היא אומרת בריאיון מתוך אוטובוס העובדים. "זה יותר מכובד? אני לא יודעת איך לענות לך על השאלה. אם אני אהיה חלשה, אז תהיה יותר אמפתיה?".