אחת החוויות הקשות ביותר, מלבד הבחינה הפסיכומטרית עצמה, היא התחושה המגיעה רגע אחרי קבלת הציון: "במה טעיתי, לעזאזל", שואלים עצמם הנבחנים, ומשתוקקים לראות את הטופס שסימנו בפדנטיות כה רבה במהלך הבחינה. השאלה האם הטעות הייתה "טעות של ממש" או שמא טעות סימון בטופס, מטרידה לא פחות. עד כה לא התאפשר להם לצפות בטפסי הבחינה, אולם נראה כי תסכולם עומד להסתיים.
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק "פיקוח על מכוני פסיכומטרי", שהגישו חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו) וחבר הכנסת סילבן שלום (הליכוד). הצעת החוק, קובעת בין היתר, את פרסום הבחינה ותוצאותיה, שהיו חסויות עד כה, וכן מסדירה את תנאי התקשרות וביטול נוחים יותר לתלמידים - אל מול מכוני הפסיכומטרי.
הכנסת אישרה את פרסומה של הבחינה המרכזית מבין מספר הבחינות הנערכות בכל מועד, וזאת במטרה להקל על התלמידים להתכונן לבחינות הבאות ולהגביר את השקיפות. בנוסף, "המרכז הארצי לבחינות והערכה", האמון על עריכת הבחינה, יפרסם את פתרונה וכן את התפלגות הציונים, לפי מדדים שונים.
החוק מחייב גם את מכוני הפסיכומטרי לפרסם ולהדגיש את תנאי הלימוד והתשלום בפני התלמיד הנרשם, ובמקרה של ביטול יזכה התלמיד לתנאים נוחים יותר מבעבר. תלמידים שיבקשו להפסיק את לימודי הקורס בשל סיבות בריאותיות או משפחתיות חריגות, יזכו להחזר מלא.
ח"כ מילר אמר היום בתגובה לאישור הכנסת: "הגיע הזמן להסדיר את השוק הפרוץ של מכוני הפסיכומטרי המנסחים תקנונים וחוזי התקשרות על פי ראות עיניהם, ללא כללים אחידים וללא פיקוח. רבים מן התלמידים הם חיילים משוחררים הממנים את הקורס מכספי הפקידון שאינם מודעים תמיד לזכויות הצרכניות שלהם ויש להגן עליהם. פרסום הבחינה ונתוני הציונים יאפשרו שקיפות גדולה יותר וכן יעזרו לתלמידים בבחירת מקום הלימוד ובהכנות לבחינה".
במכוני הפסיכומטרי נשמעת כבר מורת רוח מאישור הצעת החוק. עו"ד אהוד צלטנר, מנכ"ל בית הספר EZ WAY ללימודי פסיכומטרי, אמר הערב: "השינוי לא יקל על חייו של איש. גם אם אחת ממטרות השינוי היא שהכנה לבחינה תהיה קלה יותר, הרי שזה רק יוביל למעגל קסמים שלילי. אם ההכנה לבחינה תהיה קלה יותר, הבחינה עצמה תהיה חייבת להיות קשה יותר, כי הציון היחסי והתפלגות הציונים חייבים להישמר". בנוסף טוען עו"ד צלטנר כי "התוצאה תהיה שכל בחינה תגיע לבית המשפט ומשום שהבחינה יחסית אף נבחן לא יוכל לקבל את הציון שלו".
את הבחינה הפסיכומטרית עורך המרכז הארצי לבחינות והערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. היא בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית, ומורכבת משישה פרקים - שניים בכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 25 דקות. בנוסף, מרכיבים את הבחינה שני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט", אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר והשוואה סטטיסטית בלבד. במרכז הארצי לבחינות והערכה טוענים כי ציון הבחינה הפסיכומטרית, ושקלולו עם ציוני הבגרות של התלמיד, הם שמנבאים בצורה הטובה ביותר את מידת הצלחתו בשנתו הראשונה במוסד הלימודים האקדמאי.