ברוב הכתבות המשודרות בטלוויזיה, ישנו תחקיר מקדים שנעשה: מיהו המרואיין, מה השאלות שצריכים לשאול, ומה בעצם המטרה של הכתבה? אבל כאשר הולכים לצלם משהו שאי אפשר לעשות לו שום תחקיר, אפשר להיות מאוכזבים מצד אחד - או מאוד מרוצים. אז הלכנו לחפש מערה, בתקווה שנהייה מאוד מרוצים בסופו של דבר.
הדיווח על המערה שככל הנראה איש מעולם לא ביקר בה, הגיע מרועה עיזים מאזור פקיעין שבצפון. "קורה שיש אכזבות", אומר ד"ר ינון שבטיאל, שלמרות 60 שנותיו עדיין מכתת רגליו ברחבי הארץ בניסיון למצוא מערות חדשות.
מסתורין, פנטזיה, וסלעים גליליים
"ישנה התרגשות גדולה בגלל הבלתי נודע, להזכיר לך שהבלתי נודע הוא מוליך אותנו", אומר ד"ר שבטיאל, ומשהו בדבריו נשמע משכנע. תמיד יש משהו מסתורי במערות, תחושב שאולי נמצא שם משהו אחר. אולי יקום מקביל, יצורים מופלאים או סתם סלע שרודף אחריך בדרך לתחתית. בכל מקרה, שבנו במהרה לחום ולסלעים הגליליים.
ובדיוק שחשבנו לוותר, נמצאה האבדה. מערה מדהימה ביופיה, שגרמה להתרגשות בקרב כל חברי משלחת המחקר. "יש סיכוי שנראה נטיפים בפנים", אמר ד"ר שבטיאל, משפט שרק גרם להתרגשות יתרה בקרב החוקרים. "אני אראה מה המצב במערה, מה העומק שלה, ורק אז אראה אם תוכלו להיכנס פנימה".
במערה: עולם שלם של נטיפים ויתושים
ד"ר שבטיאל ממשיך להתרגש מכל מערה חדשה שהוא מוצא, ומזהיר מפני הדברים שאנו עלולים להיתקל בהם בפנים. "מעטה של יתושים ונחשים", מבטיח שבטיאל שמרגיע כי גם אם נפגוש נחש - נסתדר איתו. נחשים אמנם לא פגשתי, אבל את הנטיפים והיתושים הרבים ראיתי, וגם בלעתי.
במערה ישנו עולם שלם של נטיפים, זקיפים, פילו מה שנראה כמו פסל בדמות אדם. יצירת אמנות של הטבע, שעמל עליה במשך מיליוני שנים. החוקרים ימשיכו למפות את המערה במשך לפחות יומיים. "המחקר שלנו מאפשר לנו לראות מה עבר על כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים", מדגיש שבטיאל את החשיבות שבמחקר.
בסופו של דבר, הוחלט לקרוא למערה המרשימה הזו, שהיא רק אחת מיני רבות באזור, "מערת החדשות" - על שמה של מהדורת החדשות. אבל אז הבנו שבמערה יש משהו אופטימי בניגוד לחדשות, כי תמיד יש אור בקצה המנהרה.