"אני בטוחה שאודי, איפה שהוא נמצא, מלווה אותי. אני בטוחה שאיפה שהוא נמצא הוא גאה מאוד מאוד" - את הדברים הללו אומרת קרנית גולדווסר, אשתו של אהוד, שנחטף ונהרג בפתיחת מלחמת לבנון השנייה, זמן קצר לאחר גלעד שליט. בינתיים, לקרנית יש קבר לפקוד אותו, אבל ההורים של גלעד עדיין מחכים.
לפני שנפל בקרב, הבטיח גולדווסר לאשתו כי יקנה לה אופניים ליום ההולדת, ממש כשיחזור משירות המילואים. "הוא לא מימש את ההבטחה", אומרת קרנית בצער, "ואצלנו בבית תמיד אומרים: הבטחות צריך לקיים". שנה אחרי, עם הרבה כאב וצער ואולי גם הרבה אומץ, החליטה קרנית לקנות לעצמה זוג אופניים ולצאת לשטח ולראות מה זה אומר להתנתק.
"אני בטוחה שאודי גאה מאוד מאוד בפעילות הספורטיבית שלי, גם כשאני נוסעת בכביש, והוא לא אהב את זה", אומרת קרנית, רגע לפני שהיא יוצאת למסע באלפים הרחוקים, מגשימה עוד חלום, רק ללא אודי. היא צוידה במצלמה קטנה ותיעדה כל רגע במסע הטרנס-אלפ הקשה.
קרנית: "אודי היה מפרגן"
"ההכנות לטרנס-אלפ זה משהו שאתה צריך לשנות את הלך הרוח שלך בראש", היא מסבירה. "אתה משנה את התזונה ואת אורך היום שלך". היא רוכבת חמש פעמים בשבוע, מטפסת כמה שיותר עליות ולא מוותרת, לא משנה מה קורה.
כשכולם בישראל צעדו עם משפחת שליט, הייתה קרנית באלפים. עם זאת, זה לא הפריע לה לתמוך במשפחה גם מרחוק. היא ציידה את עצמה ואת חבריה בסרטים צהובים, איתם רכבו לאורך כל הדרך, מביעים תמיכה בשחרור שליט גם רחוק מישראל.
"אמרו לנו לא להתלהב ולא להתפוצץ ביום הראשון", מסבירה גולדווסר על הקשיים שבמסע באלפים. "היום השני הוא יום יחסית כיפי כזה, היה בסדר, ואז מגיע היום הרביעי שהוא היום הכי קשה במסע".
"אודי היה מפרגן גדול לדברים האלה", נזכרת גולדווסר. "זו סוג של עוד פסגה שאנחנו כובשים אותה, ובמובנים שלי זו פסגה שאני כובשת אותה כדי לא להוכיח לאף אחד שום דבר, לא לעשות לאף אחד שום דבר", היא מוסיפה.
"זו פסגה שלי, שאני מוכיחה לעצמי או עושה לעצמי. אני נותנת לעצמי להרגיש את היכולות שלי", היא אומרת. "במקום האינדיווידואלי שלי, להיות לבד ולהצליח לבד, ולהראות לעצמי שאני מסוגלת לעשות גם לעצמי".