גאווה למדע הישראלי: לאחר שנכווינו בתחום הפיזיקה, דווקא מהכימיה הגיעה הבשורה. האקדמיה השבדית הכריזה בצהריים על החוקרת הישראלית פרופסור עדה יונת ושני עמיתיה, כזוכים בפרס נובל לכימיה. יונת היא הזוכה ה-9 הישראלית בפרס. "זה מחקר שראוי לנובל", אמרה יונת דקות לאחר ההכרזה על הזכייה. נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו כבר התקשרו לברך את המדענית על ההישג הכביר.
מעטי האנשים במעמד הזה שהיו חולקים את הקרדיט עם אנשים אחרים אבל יונת מנצלת את מסיבת העימתונאים ומבקשת מהמצלמות לפנות לחוקרים הצעירים ולצלם גם אותם. "הייתי מאוד שמחה אם הייתם יודעים שלא עבדתי לבד", אמרה לעיתונאים.
לשאלה כיצד הרגישה כשגילתה שזכתה היא עונה: "זו שאלה פשוטה עם תושבה מורכבת. שמחתי ואני מוכרחה להגיד שגם נדהמתי. כשטלפנו אלי אתמול מהעיתונות ואמרו לי שאני בקבוצה פותחת, הייתי בטוחה שמותחים אותי או שמישהו מתח אותם", היא מספרת בחיוך.
"אחרי שהתבדנו במקרה של יקיר אהרונוב, חשבתי 'הנה הם מוצאים להם קורבן חדש'. אבל הם לא הרפו ואחר כך התקשרו אלי גם מרוטירס בירושלים ואמרו לי 'את בשמות הראשונים', שאלתי אותם: 'ללכת כבר עכשיו למספרה. אבל כמו שאתם רואים לא הלכתי'", היא מציינת.
פריצת דרך בתחום ייצור החלבון בתא
פרופ' יונת בת ה-70, גרפה את הפרס בשל הישגיה המדעיים בתחום הביולוגיה המבנית. בסדרת מחקרים שערכה יחד עם שותפיה לפרס הציגה יונת גילויים פורצי דרך לפענוח פעולת הריבוזום, החלק בתא המייצר חלבון.
"בכל תא של יצור חי מתרחשת כל הזמן יצירה של פועלי התא. הפעולות הכי פשוטות נעשות על ידי פועלי התא ואת ההוראות לאיך יראו פועלי התא, ניתן למצוא ב-DNA. כשהחלק הזה של הצופן מקבל פקודה להתבטא, יש "בתי חרושת" שנקראים ריבוזומים שמייצרים את החלבונים, ואנחנו ניסינו להבין איך הם פועלים", הסבירה יונת את התגלית שהובילה לפרס.
"האספקט הרפואי והיותר מעשי של הגילוי הוא בכך שהאנטיביוטיות מתקיפות את אותם ריבוזומים שיוצר את החלבונים", הסבירה יונת את משמעות הגילוי. "ניסינו להבין כיצד אותן אנטיביטיקות עובדות וכיצד הם יודעים לעכב את פעולתם ולמעשה להפסיק אותן, ואיך החיידקים מחוללי המחלות יודעים ליצור עמידות נגדם".
פרופ' יונת: "לא ציפיתי"
"טלפנו אלי ואמרו לי שזכיתי ממש כמה דקות לפני ההכרזה, ראשונה מבין השלושה", אמרה יונת לרשת ב' דקות לאחר הזכייה. לאמריקני טלפנו אחרון כי הוא ישן. התגובה הראשונה הייתה שמחה, לא ציפיתי לזה השנה. המחקר מצדיק את זה אבל כמו שאני מכירה את ההתנהלות - לא ממש ציפיתי. כנראה מאתמול להיום היחס של השבדים לישראל השתנה".
נראה שהשנה היה רצון בקרב השופטים ליצור איזון בין גברים ונשים בחלוקת הפרסים, ויונת היא האישה היחידה שהייתה מועמדת השנה. "אישה לא זכתה בנובל מ- 1964, לא יודעת מה זה אומר, שאני האישה הכי טובה בארץ? אין כאן עניין של מגדר לדעתי", מסבירה יונת. "נשים באופן מסורתי לקחו על עצמן פחות מחקרים גדולים".
בני המשפחה: גאווה והתרגשות גדולה
"ההתרגשות גדולה, השמחה גדולה - מאמץ של הרבה שנים וגאווה גדולה", סיפרה בתה של הזוכה. "אישה מדהימה שעובדת מאד קשה עם הרבה שנים של התמדה. העבודה שלה התרכזה בפענוח של חלקיק. זו עבודה של 30 שנה שנמשכת גם עכשיו".
יונת, חוקרת ומרצה במכון ויצמן שברחובות, חולקת את הפרס עם תומס שטייץ מאוניברסיטת ייל ווונקטרמן רמאקרישנן מאוניברסיטת קיימברידג'. שלושת המדענית זכו בפרס "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי". יונת ושני עמיתיה מהודו וארה"ב יזכו גם לפרס כספי בשווי של כ-5 מיליון וחצי שקלים, פרס שיעניק להם המלך השבדי קארל גוסטב.
רק שלוש נשים זכו עד כה בפרס נובל בכימיה. כעת שזכתה, היא האישה הראשונה שמקבלת את התואר הנחשק ב-45 שנה האחרונות.
הכימאית הישראלית חברה במועצה הישראלית להשכלה גבוהה, וגרפה עוד פרסים רבים על מחקרה העוסק במרכיב הבונה את החלבונים בתא. לאורך 30 השנים האחרונות, היא עובדת בשיתוף עם חוקרים נוספים מרחבי העולם על מחקר זה.
גם פרס ונתניהו התקשרו לברך
נשיא המדינה שמעון פרס התקשר לברך את פרופ' יונת. "אנו כה גאים בך, קשה לתאר עד כמה. זו הפעם הראשונה שבה מקבל חוקר ממכון וויצמן פרס נובל ואני שמח שבזכייתך פתחת את הדלת עבורו לעשות זאת".
הנשיא הוסיף: "הנובל כל כך מגיע לך והזכייה היא מצויינת בעבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות אני שולח לך חיבוק גדול ותודה בשם כל מדינת ישראל ". "פרופ' יונת התרגשה מהשיחה והודתה לנשיא בחום :"השיחה הזאת מרגשת אותי מאוד, תודה שהתקשרת זה מאוד נוגע לליבי".
גם ראש הממשלה נתניהו היה בין המברכים: "אני מרגיש גאווה עמוקהיחד עם העם כולו", אמר. "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות, תרומה שכזו למדע ולקדמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות".
"אנחנו מברכים ברכה חמה את פרופסור יונת ואת כל בית מכון ויצמן על הזכייה החשובה בפרס נובל", אמר לחדשות 2 באינטרנט שר המדע והטכנולוגיה פרופסור דניאל הרשקוביץ. "שמה של פרופסור יונת הולך לפניה כבר שנים רבות. לא היינו צריכים את האישוש של ועדת פרס נובל לחשיבות תרומותיה, אבל כשמקבילים את ההכרה הבינלאומית זה ממלא את ליבנו בגאווה".
פרופסור אברהם הרשקו שזכה בפרס נובל בשנת 2004 ששוהה כרגע בחו"ל אמר לחדשות 2 באינטרנט כי התרגש מאוד לשמוע על קבלת הפרס. "התרגשתי לשמוע שהיא מועמדת, אי אפשר היה לנחש מי יזכה כי השבדים הם שומרי סוד", הוא מספר.
פרופ' אהרונוב: "יש שיקולים זרים"
קהילת הפיזיקה הישראלית ספגה אתמול אכזבה קשה לאחר שפרופסור יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב שהיה אחד המועמדים המובילים לזכות בפרס נובל בפיזיקה לא זכה בפרס. אהרונוב היה מועמד בזכות הישגיו בחקר המכניקה והקוונטים.
"אני קצת מאוכזב. יש המון שיקולים ללמה לא נתנו לי, יכול להיות שאלה שיקולים פוליטיים או שיקולים של יחסי ציבור, אני חושב שמגיע לי יותר מאלו שקיבלו", אמר אהרונוב לאחר ההכרזה.
כשנשאל אהרונוב אם מדובר בתרגיל אמר: אני לא יודע אם זה תרגיל, אבל יש שיקולים זרים". על הזוכים בפרס אמר:"עבודתם מעניינת, אבל היא בוודאי נופלת מהעבודה שלי".