בחודש מרס שרה שפדוב ז"ל, תינוקת בת שנתיים, נספתה בשריפה שפרצה בביתה באר שבע. ממצאי התחקיר קבעו כי משחק באש על הספה, מבלי שההורים שמו לב, הוא שגרם לדלקה, אך האם זוהי הסיבה היחידה? השרפה הקשה תוחקרה, אך הממצאים נקברו עמוק בארכיון ולא נחשפו. מי שכן שנחשף לממצאי הדוח התקשה להישאר אדיש נוכח שורה של כשלים בשירותי הכיבוי וההצלה. כאלו שגורמים לחשוב - האם היה ניתן בכל זאת להצילה?

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

י', קצין כיבוי לשעבר סיפר: "כל האירוע הזה התנהל בכשל מערכתי אחד גדול, אף אחד לא עבד לפי הנהלים. זה מאוד צובט בלב, לא יתכן שאחרי אירוע כזה מעבירים את זה לסדר היום וממשיכים הלאה". י' המשיך והוסיף: "אני לא חושב שמישהו סיפר למשפחה על כל הכשלים. מחדל מסתירים לא?"

הדיווח היה ברור: שריפה בדירת מגורים ברחוב דוד אלעזר בבאר שבע ועדי ראייה שסיפרו שיש ילדים בדירה. בזמן שהאש בערה ישב בחדר המבצעים בתחנת הכיבוי בבאר שבע כבאי צעיר. התחקיר העלה כי הכבאי עבד שם לבדו, לא הבין את חומרת האירוע ולכן תפעל מספר אירועים במקביל. מהסיבה הזו, מפקד התחנה סייע לו ולכן הכוח לא הוקפץ לזירה.

בשלב הזה כולם חיכו לצוות הכבאים אבל אף אחד לא הגיע. התחקיר העלה את המחדל הגדול ביותר באירוע הזה, לכאורה - לכבאים לקח 4 דקות לצאת לאירוע - כלומר פי ארבע מהזמן בו היו אמורים להגיב. י' סיפר: "הם היו צריכים לצאת במיידי, הטלפון זה ההדק והכבאי ששוגר מהמקום זה הכדור".

יצחק ביטון שהיה בעבר מפקד שירותי הכיבוי בבאר שבע התייחס למחדל: "אני לא מאמין שלקח להם 4 דקות לצאת". הוא טע שהוא לא זוכר מקרה כזה מימי חייו: "לא זוכר מקרה שהאירוע היה כל כך ברור והכבאים יצאו אחרי זמן כזה, אין דבר כזה".

הזירה בב"ש (צילום: ירון פינקו תיעוד מבצעי מד"א, חדשות)
הזירה בב"ש | צילום: ירון פינקו תיעוד מבצעי מד"א, חדשות

י' הסביר שבבסיס המחדל הייתה העובדה שהאחראי בחדר המצב הוא לא כבאי: "שמים סטודנט במשמרת לילה שלומד תוך כדי המשמרת. הם לא מבינים את האחריות". מסתבר שרגע אחרי שאנשי הכיבוי הגיעו לזירה הם טיפסו, אך לא הייתה הוראה לקחת מצלמה טרמית או ציוד פריצה. למזלם הדלת הייתה פתוחה.

המחדל השני הגיע לאחר שהכבאים חילצו את התינוקת. הם ניתקו את החשמל בבניין אך לא ניתקו את אספקת הגנרטורים שאיפשרו למעלית לעבוד. אנשי מד"א שרצו להוציא את התינוקת מהר השתמשו במעלית, ואז היא נתקעה. "מחריד לשמוע שהמעלית נתקעת באמצע טיפול עם תינוקת", סיפר י'.

לא רק זה, גם זרנוקי המים בבניין שהיו אמורים לתת מענה ראשוני - לא עבדו. השכנים ניסו אבל מים לא יצאו, הגלגלון היה תקוע וידית הפתיחה הייתה חלודה ונשברה. התחקיר ממשיך לספור מחדלים: מסתבר שאנשי בטיחות האש לא טרחו למצוא מקום בשביל להגיע לבניין לבצע ביקורת אש - אפילו לאחר השרפה.

בסוף נכתב בתחקיר: הגורם הוא משחק ילדים עם נרות, על הספה, בלי שההורים שמו לב. אבל אחרי כל כך הרבה מחדלים וכשלים של שירותי הכיבוי אפשר היה לצפות להסקת מסקנות אישיות. הוועדה חשבה אחרת, והסתפקה בהערה למפקד התחנה, מפקד המשמרת ולקצין בטיחות האש של התחנה. וזהו, אפשר להמשיך למשמרת הבאה. י' הכבאי זעם: "אף אחד לא מודח, לא קורס שום דבר. מי שלא מתאים ומי שכשל צריך לדעת לקבל אחריות".

המחדלים אמנם קשים אבל לא הפתיעו את בכירי הכבאות - הם מתארים ארגון שלא מתפקד כבר שנתיים, בשל מלחמה פנימית בין ועד כוחני לפיקוד. הקרב פוגע ישירות במבצעיות ומסכן את האזרחים.

לפני כשנה פורסמה ב"החדשות" כתבה נרחבת אודות הסכסוך בכבאות ומאז כלום לא השתנה. גם השר ארדן שאמר שיתערב לא עשה דבר. "השר ארדן צריך את הקולות של לוחמי האש, זה למה הוא לא מתערב - נוח לו", טען טפסר בדימוס אלי פרת שהיה מפקד תחנת הכיבוי בירושלים.

עכשיו ברור שקו ישר מחבר בין המלחמות הפנימיות לפגיעה בכל מי שיזדקק לעזרה. ואם זה לא אכפת לאף "מבוגר אחראי" אז נותרה שאלה אחת - כמה אנשים יצטרכו לשלם בחייהם?