במי הישראלים הכי מאמינים - ומי בעיניהם הכי מושחת? "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה באילו מוסדות שלטוניים הציבור הישראלי הכי מאמין, באילו מוסדות האמון של הישראלים הכי נמוך - וגם מי נחשבים לדעתם למושחתים ביותר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מנתוני הסקר, שבו השתתפו 1,041 נשאלים המהווים מדגם מייצג של הציבור הישראלי מגיל 18 ומעלה, עולה כי הגוף שכלפיו יהודים בישראל מביעים הכי הרבה אמון הוא צבא ההגנה לישראל. 89% מביעים בצה"ל אמון, ואפילו ברמה גבוהה יותר מהשנה שעברה, אז זכה צה"ל ל-88% אמון.
המוסד השלטוני שזוכה לאמון השני הכי גבוה אחרי צה"ל הוא מוסד נשיא המדינה שמקבל בסקר 68% אמון - זאת לעומת 71% אמון בשנה שעברה (ירידה של 3%). הרשויות המקומיות, שלא נמדדו בסקר בשנה שעברה, זוכות לנתון גבוה יחסית של 60% אמון. מיד אחריהן בדירוג מגיע בית המשפט העליון, שזוכה ל-55% אמון מהציבור, בהשוואה ל-57% אמון להם זכה אשתקד.
בנאומו אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח ביקורת חריפה על המשטרה בעקבות ההמלצה להעמידו לדין בתיק 4000. נתניהו מיקד את הביקורת שלו במפכ"ל היוצא רוני אלשיך וטען שבמשמרת שלו אמון הציבור נפגע קשות. "אינני יודע מי יהיה המפכ"ל הבא, אבל אני יודע דבר אחד: תהיה לו עבודת שיקום גדולה מאוד, כי אמון הציבור במשטרה הוא לא בשיא של כל הזמנים", נתניהו אמר אמש.
אולם נתון מפתיע בדוח מראה שבשנה החולפת דווקא חלה עלייה של 10% באמון הציבור במשטרת ישראל, בניגוד לדברי נתניהו. 52% מהציבור השיב כי יש לו אמון במדים הכחולים, בשנה שבה הוגשו המלצות להעמיד לדין את נתניהו בשלושה תיקים באשמת שוחד. בשנה שעברה השיבו רק 42% שיש להם אמון במשטרה. מדובר בהישג שהמפכ"ל היוצא שמסיים היום את תפקידו יכול להתגאות בו.
מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שאמור לקבל בקרוב החלטות גורליות אודות שלושת התיקים שבהם ראש נתניהו חשוד בעבירות חמורות, זוכה ל-47% אמון מהציבור, עלייה קלה בהשוואה ל-44% אמון להם זכה בשנה שעברה.
גם בסקר השנה הממשלה זוכה לאחוזי אמון נמוכים למדי - רק כשליש מהנשאלים הביעו בה אמון (34%), אך עם זאת חלה עלייה קלה באמון בממשלה בהשוואה לסקר של השנה שעברה, אז רק 30% הביעו אמון בממשלה.
גם מעמד התקשורת בקרב הציבור נותר בעייתי למדי: רק 33% הביעו אמון בכלי התקשורת - זאת למרות שגם במקרה זה, חלה עלייה קלה באמון בתקשורת בהשוואה למדד של השנה שעברה, אז רק 30% הביעו בה אמון.
עלייה קלה חלה גם באמון בכנסת ובמפלגות, שנמצאות שנה נוספת בתחתית הרשימה: הכנסת זוכה ל-30% אמון בלבד בקרב הציבור הרחב (בהשוואה ל-27% בשנה שעברה) ואילו המפלגות ל-16% אמון בהשוואה ל-15% אשתקד.
מי הכי מושחת בעיני הציבור?
במדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עלו גם נתונים אודות מידת השחיתות של מוסדות שונים, בעיני כלל הציבור. במקום הראשון והמפוקפק זוכה הממשלה - 72% מהנשאלים סברו שהיא הכי מושחתת, אחריה - 69% השיבו שהרשויות המקומיות הכי מושחתות. 66% מהנשאלים ציינו את הכנסת ואת הרבנות, בית הדין השרעי ובית המשפט הקאנוני.
לדעת 58% מהנשאלים התקשורת היא המושחתת מכולם, 46% הצביעו דווקא על המשטרה כמוסד הכי מושחת, 35% ציינו את בית המשפט העליון ו-23% השיבו שבעיניהם צה"ל הוא המוסד הכי מושחת.
על השאלה האם הנהגת המדינה מושחתת שנשאלה בקרב מדגם מייצג של כלל הציבור השיבו 32% "ככה-ככה". לעומתם, 28% ענו כי הנהגת המדינה "מאוד מושחתת" ו-19% השיבו כי היא די מושחתת. לפי 12.5% מהנשאלים - הנהגת המדינה "לא כל כך מושחתת", 6% סבורים כי היא "בכלל לא מושחתת". 2.5% לא ידעו או סירבו להשיב.
הכי חשוב שפוליטיקאי יהיה ישר
במענה לשאלה מה התכונה החשובה ביותר אצל פוליטיקאי, רוב הנשאלים היהודים (40.5%) השיבו כי ניקיון כפיים היא התכונה החשובה ביותר, 21.5% ענו כי יכולת ביצוע היא התכונה החשובה מכולן, 17% השיבו קיום הבטחות לבוחרים ו-16% השיבו כי עמידה מאחורי האידיאולוגיה היא החשובה ביותר.
רוב הנשאלים הערבים השיבו כי יכולת ביצוע היא התכונה החשובה ביותר של פוליטיקאי (39%). כשליש מהנשאלים סברו שקיום הבטחות לבוחרים הוא החשוב, 24% מהנשאלים הערבים ענו שהכי חשוב שיהיה ישר ו-2% ציינו נאמנות לאידיאולוגיה.
בהתייחס לנתונים העולים ממדד הדמוקרטיה השנתי, אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין כי "מדד הדמוקרטיה מראה שנה אחר שנה כמה הציבור הישראלי אולי מאמץ את זכותו וחובתו האזרחית להשפיע באמצעות בחירה, אך מתרחק מכל מה שקשור במי שהוא בוחר בו: הפוליטיקה היא שדה שאין להיכנס אליו".
לדברי ריבלין, "רוב גדול מדי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. אוסף הנתונים הזה מטריד. מה הטעם בפתק שמניח האזרח הקטן בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שראויים לאמונו? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים, חייבים לשקם את האמון, בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".