שמחה רותם, אחרון לוחמי מרד גטו ורשה (צילום: Adrian Grycuk, חדשות)
שמחה רותם, אחרון לוחמי מרד גטו ורשה | צילום: Adrian Grycuk, חדשות

אחרון הלוחמים במרד גטו ורשה הלך לעולמו: שמחה רותם (רטהייזר) הידוע בכינויו "קאז'יק" הלך לעולמו הערב (שבת) בירושלים בגיל 94. רותם, היה אחד מהלוחמים הבולטים של מרד גטו ורשה. והיה חבר בתנועת "עקיבא" ובארגון אי"ל בו שימש כקשר הראשי. "תודה על הכול קאז'יק. אנחנו מבטיחים להשתדל להיות ראויים לשם 'אדם'", ספד לו נשיא המדינה ריבלין.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו    

במהלך המרד שהחל ב-19 באפריל 1943, רותם לחם בפלוגה של חנוך גוטמן באזור המברשתנים, והיה תחת פיקודו של מארק אדלמן. חזותו הארית אפשרה לו לנוע בחופשיות יחסית באזור הארי, ובתמורה לכסף ששילם לעובדי עיריית ורשה, הם הובילו אותו בתעלות הביוב מהגטו אל האזור הארי וחזרה.

בתום המרד פיקד רותם על חילוצם של לוחמים מהגטו הבוער דרך תעלות ביוב והציל את אחרוני המורדים ממרד הגטו, שמר עליהם ואפשר להם להסתתר ביער ובדירות מסתור עד תום המלחמה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין נפרד משמחה רותם ז"ל: "אנחנו נפרדים הערב בהצדעה מהנער קאז'יק שהיה לשמחה רותם, אחרון הלוחמים בגטו ורשה. קאז'יק חזר לגטו ורשה ב-1942, כשהוא בן 18, שלושה חודשים אחרי ששלחו אותו הוריו לראדום, כדי שיינצל מהגורל הצפוי לרוב יהודי פולין. הוא שמע מה קורה בגטו ולא יכול היה לשבת בשקט".

"כשהגיע, מצא עצמו משוטט בין הריסות, מחפש לשווא קולות ופנים. רק חורבן ומוות ראה מולו. 'התיישבתי בתוך ההריסות האלה', סיפר בעדותו, 'לא ידעתי בדיוק איפה אני, ידעתי שאני בתוך הגטו. דמיינתי לעצמי שאני היהודי האחרון בגטו ורשה או בורשה בכלל'", ספד לו ריבלין. "קאז'יק לא היה היהודי האחרון בגטו ורשה. הוא הצטרף למרד גטו ורשה והצליח לחלץ מהגטו עשרות לוחמים ולהעבירם לצד הארי. בין העשרות הללו היו שניים ממנהיגי המרד, יצחק צוקרמן וצביה לובטקין".

"כשעלה לארץ אחרי המלחמה, הקים קאז'יק בית ומילא שורה של תפקידים ציבוריים במדינה עליה בקושי יכול היה לחלום כשישב וראשו בין ידיו, מיואש וחרד בין הריסות הגטו. מי שדימה לרגע שנותר היהודי האחרון בגטו ובורשה כולה, היה לאחרון הלוחמים של מרד גטו ורשה שנותר בחיים".

לסיום ריבלין אמר: "כנשאל מה המסר שהיה רוצה להעביר לבני הנוער במדינת ישראל הוא ענה: 'להיות בני-אדם. אנחנו חיה על שתי רגליים. ממש כך - כך אני חושב, כך אני מרגיש. ובין החיות האלה, על שתי רגליים, יש גם אנשים, שראויים לשם הזה - אדם'. תודה על הכול קאזי'ק. אנחנו מבטיחים להשתדל יום יום להיות ראויים לשם 'אדם'".