מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הלך הבוקר (שלישי) לעולמו בגיל 104. מותו נקבע לאחר שחלה הידרדרות חמורה במצבו, ופעולות ההחייאה שבוצעו בו בבית החולים "מעייני הישועה" לא צלחו. עם ההחמרה במצבו התאספו תלמידיו הקרובים ליד מיטתו והתפללו לשלומו. בשלב זה החלו התארגנויות מהירות להלווייה שתתקיים בשעות הצהריים בבני ברק.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לדף הפייסבוק שלנו

פרופסור מוטי רביד, המנהל הרפואי של בית החולים, סיפר בריאיון לגלי צה"ל כי הלילה עבר הרב דום לב ובוצעו בו פעולות החייאה ממושכות, שבסיומן נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

חבר הכנסת משה גפני, שעומד בראשות מפלגת "דגל התורה" הליטאית, הביע צער רב על פטירתו. "יחד עם כל בית ישראל כואבים ודואבים אנו על פטירתו של מנהיג הדור והדרו שהתווה לנו את הדרך אשר נלך בה. אנו מבכים מרה את היתמות של הדור, ושלנו. 104 שנים של הלכה ותורה בהן הורה לנו את ההכרעות היומיומיות, יהודי דגול ומורם מעם שכל מהותו הייתה דבקות בבורא, צדיקות טהורה ודאגה לכלל הציבור. איבדנו הבוקר את מנהיג הדור שהיה לב רחום וחנון לכלל ולפרט. זו יתמות של כלל ישראל", דברי גפני.

שטיינמן התאשפז במהלך החודשים האחרונים לסירוגין פעמים רבות בבית החולים. הוא נולד בשנת 1913, והתחנך בישיבות ליטא, שם יצא שמו כעילוי. בהיותו כבן 20 כבר התמנה לר"מ (מלמד ,בישיבה) והחל ללמד תורה, עיסוק בו המשיך בצורות שונות במשך למעלה משמונים שנה. את השואה שרד הרב שטינמן כיוון שלימד בישיבה בשוויץ. ב-1944 נשא לאישה את תמר, רעייתו, בנוכחות 15 מוזמנים בלבד, ולאחר המלחמה, ב-1945 עלה הרב לארץ ישראל.

במשך השנים התמנה לראש הישיבה לצעירים של ישיבת פוניבז', ספינת הדגל של עולם הישיבות הליטאי בישראל, ולאחר מכן לראש כולל האברכים באותה ישיבה. שטינמן לקח חלק פעיל ומשמעותי בשיקום עולם התורה והישיבות בשנים שלאחר השואה, במשך השנים שימש בתפקיד ראש ישיבה בכמה ישיבות אותן ייסד, מסר שיעורי תורה רבים, בגמרא, בהלכה ומוסר, ועד היום הוא מכונה בציבור החרדי "מרן ראש הישיבה".

הכירו את הרב החזק בקהילה החרדית
נמנע מעימותים ונלחם באפליה | צילום: יואב גרוס

בשנת 1988, לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, שפרשה מאגודת ישראל החסידית וייצגה לראשונה באופן עצמאי את הציבור הליטאי, הוזמן על ידי המנהיג הליטאי הבכיר, הרב שך, לכהן כחבר ב"מועצת גדולי התורה" של המפלגה.

בשנות ה-90 גברה השפעתו בציבור הליטאי והחרדי, בהנהגה ציבורית ובעיקר בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, הוא הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצדו של הרב יוסף שלום אלישיב שהיה מנהיג המחנה הליטאי בתקופה זו.

נמנע מעימותים ונלחם באפליה

בחמש השנים האחרונות, מאז נפטר הרב אלישיב, הועבר שרביט ההנהגה אל הרב שטינמן, שהפך לרב החרדי הזקן והמשפיע ביותר שחי בישראל. אך בתקופתו חל קרע היסטורי במחנה הליטאי, כשהרב שמואל אוירבך החל להוביל זרם משלו המכונה "הפלג הירושלמי" שנחשב קיצוני יותר, בעיקר בנושאי חינוך וגיוס לצה"ל.

שטינמן הוביל קו פרגמטי, ונמנע מעימותים כוחניים ככל יכולתו. הוא נלחם באפליה במוסדות חינוך, ונטען אף כי איפשר, תוך העלמת עין, את הקמת הנח"ל החרדי כבר לפני כ-20 שנה. גם במשבר חוק הגיוס האחרון התקיים קשר רציף בין אנשי ביתו לבכירים בצה"ל כדי להגיע להסכמות בסוגיות שונות.

התגורר בדירת 2.5 חדרים בבני ברק
התגורר בדירת 2.5 חדרים בבני ברק | צילום: חדשות 2

בתקופת הנהגתו הוביל שטינמן את מפלגת דגל התורה, שלה באופן רשמי רק 3 חברי כנסת (משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר) אבל השפעתו וכוחו היו גם על ש"ס ואגודת ישראל, ובהובלת הציבור החרדי כולו שהכיר בו כסמכות בכירה. בנוסף, הוא הוביל את מוסדות "החינוך העצמאי", "ועד הישיבות", קופות צדקה שונות, ועוד מוסדות רבים בציבור החרדי, בהם גם השופר הפוליטי – הביטאון "יתד נאמן".

במשך שנות הנהגתו, המשיך שטינמן להתגורר בדירת 2 וחצי חדרים צנועה בבני ברק, שמעולם לא שופצה על פי הוראתו. הוא קיבל קהל בביתו, כולל בתקופה האחרונה, למתן עצה וברכה. הוא הקפיד עד החודשים האחרונים להופיע בפומבי באירועים חרדיים גדולים, כולל ערב הבחירות האחרונות.