סדרת הכתבות "ברוקלין של קודש" לימדה אותנו להכיר קצת את החרדים של אמריקה, אבל העלתה גם לא מעט שאלות על החרדים כאן בישראל. ביקשנו מדמויות ישראליות, בעיקר מהמגזר החרדי, אבל גם מחוצה לו, להסביר מה מייצר את ההבדל הזה. "אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - ובישראל חוסמים אותנו בכל דרך אפשרית", הסביר בפשטות חבר הכנסת אייכלר מיהדות התורה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הסוגיה הראשונה שעולה, אולי הטעונה ביותר, וגם הכי בולטת לעין היא היציאה לעבודה, בניו יורק זו בכלל לא שאלה. "כשקמה מדינת ישראל על החורבות של השואה, כשלמעשה כמעט כל יהדות אירופה נמחקה, כל מרכזי התורה, הייתה לחרדים משימה קודם כל להציל את עולם התורה", הסביר השר אריה דרעי את השוני. "ובאמת, היום יש יותר אנשים חרדים באקדמיה, בצבא, בעבודה, בסוף זה יגיע לכך שמי שירצה לשבת ללמוד - ילמד, ומי שירצה לעבוד - יצא לעבוד".
"החרדים שאתה צילמת הרבה יותר דומים לסבא שלך ושלי", טען חבר הכנסת יאיר לפיד. "הסיבה שבישראל חל שינוי, היא שמדינת ישראל ממנת את זה. הם אומרים: 'יש לך אפשרות לעבוד ולפרנס את עצמך, אבל אם לא בא לך, יש לך אפשרות לא לעבוד'. הם יצרו בזה דבר חדש לגמרי ביהדות".
גם חבר הכנסת יעקב אייכלר מיהדות התורה, התייחס לנושא. "פה בארץ, כשמישהו חרדי יבוא להתקבל לעבודה כמעט ואין לו סיכוי להתקבל", טען. "חברות גדולות נרתעות מלהתחיל עם חרדים, שלא נדבר עם בנקים. בארצות הברית יש פחות הסתה נגד חרדים".
אריה ארליך, סגן עורך עיתון "משפחה" טען כי ההשוואה בין האמריקנים לישראלים פסולה מלכתחילה. "אני חושב שזה לא הוגן כלפי החרדים הישראלים לעשות את ההשוואה הזו", טען. "נתוני הפתיחה של הגבר הנשוי בארצות הברית הם שונים לחלוטין. אין לו את ההתמודדות עם החובה לשרת בצבא, או לחילופין להגיש דיחוי. הדבר הזה כובל את רוב החרדים בארץ מלצאת לעבוד".
"הקישור (לצה"ל - י.ש) הוא פשוט מופרך לגמרי", ענה לו חבר הכנסת יאיר לפיד. יש דיון בחברה הישראלית, זה דיון שאנחנו מוכרחים לנהל על נושא הגיוס ועל העבודה. אני מוכן לנהל את שניהם, אבל החיבור ביניהם הוא מופרך. החרדים לא יוצאים לעבודה בישראל באותם מספרים כפי שהם יוצאים בארה"ב פשוט כי מוכנים לממן להם את זה".
כדי להבין טוב יותר מה עומד מאחורי ההבדלים, עברנו מהפוליטיקאים לשטח - ליד ישיבת 'מיר' בירושלים. "פה המדינה רוצה להחריב את החרדים", סיפר אחד האברכים במקום. "החרדים פה לא כולם עובדים, ויש הרבה שלומדים בכוללים".
"אני מרגיש שבאתי לעולם בשביל לשבת ולעסוק בתורה וטוב לי עם זה", סיפר אברך אחר. "מישהו מכריח אותי לצאת לעבודה? אני עם עצמי לא רוצה לצאת לעבודה. לא חייבתי אף אחד ללכת לעבוד, ההשקפה שלי היא שאני רוצה לשבת וללמוד, ומי הבן אדם שיגיד לי לא לעשות את זה? למי אני מזיק בזה?".
מעל הכל יש בישראל את העימות המתמיד על המרחב הציבורי - עימות שבניו יורק, פשוט לא קיים. "באמריקה הם יכולים להתנגד למרחב הציבורי? הם בגלות בין הגויים", טען השר דרעי. "אנחנו בארץ ישראל, הקמנו את מדינת היהודים כדי לחיות פה כמו יהודים ויום השבת הוא יום השבת שלנו".
גם חבר הכנסת אייכלר התייחס למאבק על המרחב הציבורי. "זה נכון שבארצות הברית מרגישים שהם חיים בין גויים, ואין להם שום זכות להגיד לגוי איך להתנהג", אמר. "בארץ ישראל דווקא הציונות הדתית הלבישה כיפה סרוגה למדינה החילונית ואמרה שהיא מדינה יהודית. בינתיים לא נראה לי שזו מדינה יהודית. מבחינתי, כיהודי חרדי אני לא רוצה להלביש למדינה החילונית כיפה. אפשר להפריד את הדת מהמדינה ואני אשאר אותו דבר".
ואחרי כל זה, שווה להזכיר: החברה החרדית בישראל עוברת בשנים האחרונות תהליכי עומק. יותר עובדים, יותר אקדמאיים, אפילו יותר חיילים. ההשוואה בין החרדים כאן ושם אכן מורכבת, יש הרבה דמיון אבל גם הבדלים בתנאים. בכל זאת, החרדיות האמריקנית מציפה סימני שאלה על כמה מיסודות החרדיות הישראלית, דיון שאולי נפתח כעת, אבל ימשך עוד זמן רב בתוך המגזר, וגם מחוצה לו.