המתיחות בין היהודים והערבים בישראל מגיעה לשיא חדש - כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית ל-2015 שמתפרסם היום (שלישי). מהמחקר השנתי שמתפרסם בפעם ה-13 ברציפות עולה כי רבים במגזר היהודי מתנגדים לשילוב ערביי ישראל בקבלת ההחלטות וחלקם תומכים באפלייה או בהימנעות ממגורים לידם. רוב הציבור היהודי (61%) אף תומך בשלילת הזכות לבחור ולהיבחר מערבים-ישראלים שלא יצהירו נאמנות למדינה, ו-37% תומכים בעידוד הגירת ערביי ישראל למדינות אחרות.
רוב הנשאלים (כ-57%) מסכימים עם מדיניות לפיה ישראל תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודיים מאשר ערביים. עם זאת, 54% מהיהודים מכירים באפליית האזרחים הערבים ותומכים בהקצאת תקציבים שוויונית ליישובים ערבים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
71% מהיהודים מתנגדים להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ויותר מחצי מתנגדים להדרת מי שאינו ציוני מתפקידים ממלכתיים. למרות זאת, 61% מהיהודים תומכים בדרישה להצהרת נאמנות למדינה ולסמליה כתנאי לזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. רוב גדול של הערבים, 84%, מתנגדים לרעיון זה.
בסוגיית הסובלנות התגלו מספר ממצאים מדאיגים בסקר: 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים,30% לא היו מסכימים לקבל חולי נפש בשיקום כשכנים, 24% מתנגדים לגור בשכנות לחרדים ו-22% נגד חיי שכנות עם זוג חד מיני.
36% מהנשאלים היהודים לא רוצים לחיות לצד משפחה ערבית, בעוד בקרב הערבים רק 11% לא היו רוצים לגור ליד יהודים. 43% מהערבים לא רוצים לקבל חרדים כשכנים ו-40% מהערבים מתנגדים למגורים לצד זוג חד מיני.
מהסקר עולים מתחים רבים בין היהודים והערבים אזרחי המדינה: 37.5% מהיהודים טענו כי הממשלה צריכה לעודד הגירה של ערבים מישראל, ו-56% מהיהודים טוענים שיש סתירה בין השתייכות הערבים אזרחי ישראל לעם הפלסטיני לבין נאמנותם האזרחית למדינת ישראל.
42% מהיהודים חוששים מכך שהערבים לא השלימו עם קיום המדינה ומעוניינים לחסלה, ו-39% סבורים שהערבים מהווים איום ביטחוני. כתוצאה מכך, רק 35% מהיהודים מסכימים לצירוף המפלגות הערביות לממשלה בעוד 57% מתנגדים.
"לא מוכנים לשלב את הערבים בהחלטות גורליות"
47% מכלל הציבור סבורים כי המתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא המתח בין יהודים לערבים. בסיווג עוצמת המתחים בחברה הישראלית – 67% דירגו כחזק את המתח בין יהודים לערבים, 60% דירגו כחזק את המתח בין ימין ושמאל. עורכי המחקר הסבירו כי חלה עלייה חדה בהערכת המתחים הללו כחזקים יחסית לשנה שעברה.
הרעיון של נישואי תערובת נתקל בהתנגדות העזה ביותר גם אצל ערבים וגם אצל יהודים: 37% מהיהודים ו-39% מהערבים. ההתנגדות לכך כה חזקה עד שבשני הציבורים יש מי שתומכים בפעילות ארגונים כמו להב"ה במשתמשים באמצעים כוחניים ולפעמים לא חוקיים כדי למנוע נישואים כאלה. עם זאת, ל-78% לא משנה אם רופא יהודי או רופא ערבי יטפל בהם.
"עמדותיו של הציבור הישראלי היהודי כלפי המיעוט הערבי מורכבות: מצד אחד יש נכונות יהודית רחבה להכיר באפליית הערבים ולתמוך בהקצאת תקציבים שוויונית ליישובים ערביים", הסבירו במכון הישראלי לדמוקרטיה. "בה בעת יש נכונות נמוכה לערב את אזרחי ישראל הערבים בקבלת החלטות גורליות למדינה — הן בנושאי שלום וביטחון והן בנושאי ממשל וכלכלה. התנגדויות הללו נובעות ככל הנראה מן ההערכה בקרב הציבור היהודי שלא תיתכן נאמנות בו זמנית לזהות הפלסטינית ולאזרחות הישראלית ומן הדעה השכיחה בציבור זה כי אזרחי ישראל הערבים מהווים סיכון ביטחוני".
למרות הכל - מבסוטים
לצד זאת, במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מסתמנת עלייה בפטריוטיות ובשביעות הרצון מהמצב בישראל. כשנשאלו הישראלים מה מצבה של ישראל באופן כללי, הדעה הכללית הייתה טובה: 41.2% ענו "טוב" או "טוב מאוד", בעוד 38.7% ענו "ככה ככה". מתוך כל הנשאלים, רק 18% היו רואי שחורות שטענו כי מצב המדינה רע או רע מאוד. בהשוואה לדוח הקודם (2014), מסתמנת ירידה קלה במספר האנשים שהשיבו שהמצב טוב מאוד, אך עדיין תמונת המצב היא חיובית.
גם כאשר נשאלו הנחקרים איך הם מגדירים את מצבם האישי, התברר כי הרוב מרוצים: 52.1% אמרו כי מצבם טוב ועוד 22.6% דיווחו כי מצבם "טוב מאוד". פחות מ-5% הגדירו את מצבם האישי כרע או רע מאוד. בהשוואה לשנת 2014 התגלתה עלייה במספר הנשאלים שענו "טוב" ו"טוב מאוד".
הרוב נגד פגיעה בסמכויות בית המשפט העליון
מהמחקר גם עולה נתון פטריוטי מעודד: 84% מהנסקרים מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות של מדינה אחרת. רוב הנשאלים (כ-75%) הגדירו את עצמם כציונים ואף ציונים מאוד, עלייה ממחקרים קודמים. כמו כן, הרוב (79%) מרגישים כחלק ממדינת ישראל וגם מבעיותיה, אך 67% מהערבים אינם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.
כמו בכל שנה, גם הפעם המחקר ניסה לבדוק מה מידת האמון של הציבור במוסדות המדינה השונים. בראש הטבלה ניצב גם הפעם צה"ל, עם 84.5% אחוזי תמיכה. בית הנשיא במקום השני, עם 70% אמון ובית המשפט העליון במקום השלישי עם 62%.
בעוד הנתונים של צה"ל ומוסד הנשיאות בעלייה, האמון בבית המשפט העליון נמצא בירידה קלה בהשוואה ל-2014. עם זאת, 56% סבורים שאין לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת לעומת 32% שתומכים בהגבלת הסמכות. האמון בבית המשפט העליון גבוה יותר בקרב אנשי השמאל ונמוך במיוחד בקרב חרדים ודתיים.
האתגר של אלשייך: שיקום האמון במשטרה
האמון במשטרה המשיך להיחלש, זו השנה הרביעית ברציפות: רק 42% מהנשאלים אמרו כי האמון שלהם רב במוסד זה. התקשורת, הממשלה והכנסת עם 35-36% אמון ובתחתית הטבלה נמצאות המפלגות: בעוד לפני שנתיים מידת האמון במפלגות השונות הייתה 37%, בסקר הנוכחי הנתון עומד על 19% בלבד!
כמו כן, 54% סבורים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי. האמון בממשלה צנח בכ-20% בתוך שנתיים.
שאלה נוספת במחקר היא איזה רכיב בזהות המדינה יותר חשוב לך - יהודית או דמוקרטית? גם השנה נרשם יתרון קל (36.6% לעומת 35.3%) לאופי היהודי של המדינה, אך הפער הצטמצם מעט ביחס לשנים הקודמות. גם השנה העדפת הרכיב היהודי חזקה יותר בקרב דתיים וחרדים, אנשי הימין והצעירים – והצד הדמוקרטי עדיף על אנשי השמאל, החילונים והמבוגרים.
"שבר עמוק בין יהודים לערבים"
גם סוגיית הקיפוח והמתחים העדתיים זוכה לביטוי רב בסקר: 42% מהמזרחים חושבים שיש בישראל קיפוח של מזרחים בהשוואה לאשכנזים, בעוד 87% מהערבים חושבים שיש בישראל קיפוח של ערבים בהשוואה ליהודים. בציבור הישראלי — גם היהודי וגם הערבי — שוררת תמימות דעים רחבה למדי שהערבים בישראל מקופחים לעומת היהודים. הערבים סבורים כך יותר מהיהודים, ואנשי שמאל, אשכנזים וחילונים סבורים כך יותר מאנשי ימין, מזרחים ודתיים.
ההסכמה על קיפוח המזרחים צרה הרבה יותר: בתשובה לשאלה בעניין זה השיבו יותר אשכנזים, אנשי שמאל וחילונים שאין בישראל קיפוח של מזרחים או שיש במידה מעטה. ערבים, מזרחים ומסורתיים הסכימו בשיעורים גבוהים יותר שבישראל יש קיפוח של מזרחים.
הסקר, בו השתתפו 1,019 מרואיינים, נערך על ידי מכון המחקר "דיאלוג" וחברת "טלדור", ולאחר מכן המחקר נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות והוגש היום לנשיא המדינה ראובן ריבלין.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בתגובה לתוצאות המחקר: "תוצאות המדד, המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור. כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים. מסתבר שהתמיכה בערך השוויון מוגבלת ונושאת אופי הצהרתי בלבד כאשר בפועל רבים מדי מאזרחי ישראל היהודים מעדיפים למנוע את השתלבותם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים".
"ראוי שהנתונים שאנו מציגים היום, יניעו לפעולה את המנהיגות הפוליטית והאזרחית על מנת להביא לשינוי כיוון ביחסי יהודים-ערבים ולטובת קידום שיח שמטרתו לגבש חזון אזרחי משותף לכל אזרחי ישראל", סיכם פלסנר. פרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות, הוסיפה: "הציבור הישראלי דמוקרטי בתיאוריה, אך הרבה פחות מחויב ליישום העקרונות הדמוקרטיים בפועל".