הצעירים מרוויחים פחות, המוצרים עולים יותר והקשישים עניים יותר - כך עולה מדוח "מצב המדינה 2015" שפרסם הבוקר (רביעי) מרכז טאוב. חוקרי המכון מציגים תמונת מצב מדאיגה בנוגע לפערים החברתיים-כלכליים בין האזרחים. הדוח כולל למעשה 13 מחקרים העוסקים במגמות מדאיגות לגבי יוקר המחיה, קשיי הפרנסה של צעירים בישראל ומימדי העוני. אחד הפרקים בדוח מגלה כי שיעורי העוני בישראל, כאשר מחשבים את ההכנסות הפנויות שנותרות לישראלים, הם מהגבוהים בעולם המערבי. כ-20% מהאזרחים בגילאי הפרישה בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסות פנויות, לעומת 12% בממוצע ב-OECD.
במוקד הדוח עומד יוקר המחיה בישראל בהשוואה בינלאומית: הדוח למעשה מחזק את התחושה לפיה המחירים של מוצרי הצריכה גבוהים יותר בישראל. חוקרי המכון ערכו השוואה לאורך 25 השנים האחרונות, תוך כדי נטרול השפעות שער החליפין, ומצאו כי "מחירי הצריכה בישראל גבוהים בהשוואה למרבית המדינות המפותחות כאשר מביאים בחשבון את ההכנסה לנפש בישראל". במילים פשוטות: הישראלי ה"ממוצע" יכול לקנות פחות מבמדינות מפותחות אחרות. מדובר במגמה שנמשכת מאז תחילת שנות התשעים, ואינה מושפעת רק מהתחזקות השקל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יותר מכך, רק בארבע מתוך 25 השנים האחרונות היו מחירי הצריכה בישראל סמוכים לרמה התואמת את ההכנסה לנפש, ובמשך שאר התקופה היו גבוהים יותר מרמת ההכנסה. החוקר גלעד ברנד סיכם כי "תוצאה זו ייחודית כמעט רק לישראל, וניתן לראות בה ראיה תומכת לכך שמחירי הצריכה בישראל גבוהים יחסית ליתר המדינות המפותחות זה שנים רבות".
עוד הדגיש החוקר כי רמת ההכנסה במדינה נמוכה יחסית לאותן מדינות. עליית המחירים המהירה בענף המזון, לצד מיעוט בייבוא בתחום, תרמה למגמה המדאיגה. לעומת זאת, בתחום הביגוד וההנעלה נרשמה ירידת מחירים משמעותית.
ירידה בשכר הצעירים המועסקים
חוקרת המכון הדס פוקס, שעסקה במחקרה במצבם של הצעירים בישראל, מצאה כי חלה האטה בשיעור הסטודנטים הנרשמים למערכת ההשכלה הגבוהה. בקרב הצעירים הנשים הן משכילות יותר מגברים - גם במגזר היהודי וגם באוכלוסייה הערבית. על פי הדוח, צעירים משתלבים בשוק העבודה בגיל מאוחר יותר מבעבר - ובמיוחד גברים.
שיעור התעסוקה של צעירים בגילאי 22–18 ירד מ-31% ב-1995 ל-28% ב-2010. שיעור הגברים בגילאים אלו שאינם עובדים או לומדים לתואר אקדמי עלה מ-76% ל-81% עבור יהודים, ומ-35% ל-42% עבור ערבים. גם כאשר הם משתלבים בשוק העבודה, בגילאים 31-34, השכר הריאלי שלהם ירד בהשוואה לעשור שעבר.
בעוד רוב הסטודנטים מועסקים במהלך תקופת הלימודים, במכון טאוב טוענים כי חלק גדול מהם מועסקים במכירות ושירותים - ולפחות בשנים הראשונות ללימודיהם הם כמעט אינם צוברים ניסיון תעסוקתי רלוונטי שיעזור להם בקריירה העתידית, אלא רק עובדים כדי להתפרנס ולשרוד. משנת 2005 זינק שיעור הצעירים (גילאים 22-28) שגרים עם ההורים, ומספרם של הזוגות הנשואים בעלי הדירה צנח ב-19%.
האם המחשב יחליף אתכם בעבודה?
ממצא מעניין נוסף מהמחקרים הוא שהעובדים המגיעים מהקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה נמצאים בסכנה מוחשית להחלפה על ידי מחשב: עשרות אחוזים מבין העובדים חסרי ההשכלה האקדמית, בעלי שכר שעתי נמוך ומועסקים צעירים, צפויים להיות מוחלפים בעתיד על ידי תהליך המחשוב הממושך.
הקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר היא גברים לא-יהודים, שרובם מועסקים במקצועות תעשייה ובינוי. בעשורים האחרונים כבר נרשמה ירידה חדה של 38% בהעסקת מסגרים, פחחים, נפחים ורתכים, והמגמה צפויה להימשך.
פרק נוסף בדוח עוסק בנטל המסים בישראל, וממנו עולה כי מדיניות המסים בין השנים 2001 ל-2003 היטיבה בעיקר עם שלושת העשירונים העליונים, ותרמה להגדלת הפערים בהכנסה נטו ולתחושת השחיקה של מעמד הביניים. בעוד העשירונים התחתונים נהנו מהקלה של בין 130 ל-430 שקלים בחודש, בעשירונים 8-10 ירדו תשלומי המסים בכ-800 ולעיתים גם ב-2,500 שקלים בחודש.
הירידה הגדולה בנטל המס על העשירון התחתון (8.9 נקודות אחוז) לא הובילה להקלה המצופה ככל הנראה: משקי הבית העשירים יותר נהנו מהפחתה גדולה יותר, כיוון שהם משלמים את רוב מסי ההכנסה.