חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה העבירו בשבוע שעבר פה אחד החלטה דרמטית עבור שוק הדיור בישראל: על פי ההחלטה, תוכל משפחה ממושב שנכלל בתוכנית, שברשותה שני בתים ביישוב, לבנות בית נוסף לאחד מילדיה - ולשלם בעדו עד שליש ממחיר הקרקע. עוד הוחלט במועצה כי במסגרת תוכנית הרחבה ב-35 קיבוצים, ייבנו 4,500 יחידות דיור לילדיהם של חברים וותיקים וחדשים, מה שמכונה בקיבוצים "בן ממשיך". החלטה זו מאפשרת למשפחות שעומדות בתנאים האלו לחסוך מאות אלפי שקלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מטרתו המקורית של מיזם "בן ממשיך" היתה לעודד את ההתיישבות החקלאית בפריפריה. אלא שכיום קיבוצים ומושבים רבים מזמן לא מהווים פריפריה, וגם החקלאות אינה העסק המרכזי של הדור הצעיר. "הייתי אומר לבן שלי שיתרחק מהחקלאות", אומר אסא ברטוב ממושב חרות. "היחס לחקלאות ולחקלאים השתנה - עלינו לכאן ב-1929 והפכנו פתאום לאויבי המדינה". הצעירים, כפי שמעיד ג' ממושב גן חיים, מבינים שעתידם אינו בחקלאות. "היום החקלאות כבר לא קיימת, אי אפשר להתפרנס ממנה", הוא מספר, "כולם רוצים להפוך לעסק נדל"ני".
אך יש מי שאינם מרוצים מהמצב הקיים ומההחלטה החדשה, שכן ההטבה לא בהכרח מיטיבה עם החקלאות: על אף שהמבנים מיועדים למגורים ותחזוקה שוטפת של עבודה חקלאית, יש כאלו שעשו בה שימוש אחר לחלוטין, כמו מבני משרדים ודירות להשכרה. במושב גן חיים, למשל, רכש בכיר בעולם העסקי שטח שנועד לבניית שתי יחידות דיור - אלא שלצד שני הבתים הוותיקים, בנויים גם חמישה מבנים נפרדים למגורים שמיועדים להשכרה.
"אם בונים הרחבה אז שיפתחו אותה לכולם", אומר עו"ד משה קריף מהקשת הדמוקרטית המזרחית, "אי אפשר להעדיף את האוכלוסייה הזאת כל כך הרבה שנים בטענה 'היינו כאן קודם'. הם מנסים להפריט את הערכים ההתיישבותיים לכסף", הדגיש.
מנגד, בקיבוצים מציינים כי מזה שש שנים שהמדינה מסרבת לדון בהרחבת ההתיישבות, מה שהוביל לעזיבה של הצעירים. מירה קרייף מקיבוץ תל יצחק מתקוממת נגד האמירות שנשמעות מכיוון חברי הקשת הדמוקרטית. "אני מזרחית, ואני לא מבינה את הרעיון. אנחנו מנסים להתקדם, אבל ככה לא יהיו ילדים שימשיכו את היישוב". ילדיה נאלצו בינתיים להיכנס לרשימת המתנה ולשכור דירה במקום אחר, בשעה שביישובי הסביבה שאינם קיבוצים ממשיכים לבנות.