מאז שפורסמה בסוף השבוע פרשת החשד לאונס שופטת על ידי שוטר הסערה הציבורית סביב הנושא לא יורדת. לדברי פעילות שונות לזכויות נשים, סירובה של השופטת להתלונן במשטרה מהווה עדות מוחצת לחוסר היכולת של המערכת בהתמודדות עם נפגעות תקיפה מינית ולחוסר הרצון של נפגעות להתמודד מול המסע הקשה שצפוי להן בחדרי החקירות ובבית המשפט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הבחירה של השופטת הראייה לריקבון של המערכת", הטיחה אודליה כרמון, הידועה גם בתור א' ממשרד התחבורה, שעדותה במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב סייעה להכניסו לכלא. בשיחה עם חדשות 2 Online מגלה כרמון הבנה כלפי סירובה של השופטת להתלונן וקושרת בין החלטה זו ובין סירובן להעיד של שלושת השוטרות המתלוננות בפרשת ניסו שחם. "ההתנהגות של הנשים הללו מחזקות את הטענה שלי לפיה אסור לסמוך על מערכת אכיפת החוק בארץ. מי כמו שוטרות ושופטת מכירות את גודל הביזיון הצפוי להן אם הן יתלוננו או יעיזו להעיד. גם במערכת אכיפת החוק וגם במערכת המשפט נעמדות נשים על רגליהן האחוריות ומסרבות לשתף פעולה. זו העדות המובהקת ביותר לכישלון המחפיר של המערכת".
בשיחה עימה הטיחה כרמון ביקורת נוקבת באשר לטיפול המערכת במתלוננות בעבירות תקיפה מינית. "ההתמודדות של המערכת בנפגעות תקיפה מינית הוא מחפיר. בראשית הפרשה, כשנקראתי למסור עדות, חיזרו אחריי בלי הרף כדי שאשתף פעולה. לאחר מכן, כשנזקקתי להגנתם, הם התנערו ממני והתייחסו אליי כאילו אני לא קיימת". לדברי כרמון הפקרותה על ידי המערכת באה לידי ביטוי בסלחנותה כלפי משמיצים. "אם תחפש את השם שלי בגוגל תמצא תוצאות איומות ונוראות - מאוסף סרטוני פורנו ועד הכפשות מזעזעות. הפרוטוקולים החסויים כביכול של הדיונים חשופים שם לעיני כל".
במענה לשאלה האם תמליץ לנשים שנתקפו להתלונן השיבה כרמון כי "הייתי ממליצה לנפגעת להתלונן רק אם יש לה קייס מוצק מאוד ואם היא בעלת אופי חזק. בכל אופן חשוב מאוד לשתף את הסביבה הקרובה במה שעובר עליה".
"אם שופטת במדינת ישראל חוששת או בוחרת שלא להגיש תלונה - מדובר בתעודת עניות למערכת", ביקרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יו"ר הועדה למעמד האישה בכנסת. "זה לא חדש שמתלוננות ומתלוננים חוששים להעיד אך כששופטת מביעה כזה חוסר אמון כזה בהליך זו סטירת לחי מצלצלת לכל מה שניסינו לעשות כאן".
"הפיתרון - שופטים ייעודים"
לדברי ח"כ לביא הפיתרון לבעיה טמון בהתאמת מערכת המשפט לטיפול בעבירות מין. "אני סבורה שבמקביל לחוק שחוקק היה צריך גם להכשיר שופטים ייעודיים שידעו איך להתמודד עם תיקים כאלו. כמו שיש בית דין לעבודה או בית משפט לתעבורה צריך למנות ולהכשיר שופטים שיתאימו להתמודד עם תיקים מהסוג הזה".
עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, סבורה גם היא כי על המערכת המשפטית לעבור שידוד. "מאוד חשוב לעודד נשים להתלונן, אך בסופו של יום מדובר בהחלטה לא פשוטה. האישה היא זו שמשלמת את המחיר ולכן הבחירה אמורה להיות בידיים שלה. העובדה שבמקרה הזה המתלוננת היא שופטת הופכת את המקרה הזה למורכב יותר. מתלוננות חוששות מחשיפה. רק 15 אחוז מהנפגעות מגישות תלונה. ההליך הפלילי מפקיע את השליטה מידי הנפגעת. יש בעיה באופן בו ההליך מתנהל", סיכמה.