"הלכתי לדאוג לעתיד של הצעירים, של הילדים הקטנים. כולם יצאו", כך הסבירה ספי טגניה בליליאן את ההפגנה הגדולה של הקהילה האתיופית השבוע. ספי, אחת מהאחיות שנסעו לאתיופיה במסגרת סדרת הכתבות "מפוצלים", כדי לפגוש את אחיותיהן שנשארו שם, הצליחה אולי להסביר את גודל משבר האמון שבין הקהילה לרשויות. "מה יהיה? אני באמת לא יודעת מה להגיד לך".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"הן עדיין ממתינות שם, והמצב הולך ונהיה יותר קשה. ומשרד הפנים ואף אחד לא נותן לנו שום תשובה. כלום", סיפרה ספי. "הייתה עלייה ביום רביעי והבנתי שזו העלייה האחרונה, וזה פשוט לא הגיוני. מפה מתחילה הגזענות. אם אני הייתי לבנה עם עיניים כחולות לא הייתי צריכה להתחנן שיביאו את האחיות שלי".
ספי מתארת תחושות קשות מאוד, ואלימות משטרתית שאנחנו לא מכירים: "אני מפחדת להביא ילדים לעולם, אני מפחדת שהוא יצא לשחק ולא יחזור הביתה, בגלל הצבע עור שלו. יורים בו, ולאף אחד לא אכפת". היא מספרת על מקרה מלפני שבועיים, בו המשטרה עצרה את האחיין שלה, בן 11 בלבד: "שישי בערב אחרי קידוש אני מקבלת טלפון מאחותי, כי היא לא יודעת עברית. היא אמרה לי תקשיבי עצרו את יוסי, בלי לעדכן את ההורים".
"לך תדע הילד הזה אולי היה לו חלום להיות שוטר, אבל עכשיו הוא מפחד. הם רואים אותם הם עוברים צד והולכים", מתארת ספי בעצב מקרה אחד, שאולי מבטא את עומק משבר האמון. כשעומתה במהלך הריאיון עם רמות האלימות אליהן הגיעו ההפגנות ועם העובדה שמח"ש עדיין חוקרים את האירוע, היא לא הסתייגה: "אנחנו לא יצאנו כדי לקבל אהבה וליטוף. אנחנו יצאנו כדי לקבל צדק. נער שסיים את הלימודים שלו ונרצח. מח"ש, אני לא מאמינה להם. הם יוציאו אותו זכאי".
כשהיא נשאלה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היא אמרה: "זה נראה שלא אכפת לו מאתנו, הוא מבטיח דברים והוא לא מקיים אותם. הוא אומר למבוגרים נביא את הילדים שלכם, ומצביעים לו, ואחרי זה הוא לא שם עליהם, כאילו הם לא קיימים. הגיע הזמן לעשות שינוי".