דוד ממי מראשון לציון לא חשב שהטיול השגרתי שלו עם הכלב דינגו, יהפוך בבוקר שבת אחד לטראומה הגדולה של חייו. הבוקר דיווחנו כי נעצרו ארבעת החשודים שלפי ממצאים פורנזיים בזירה וצילומי אבטחה תקפו את ממי בפארק בראשון לציון, כעת הוא מספר בריאיון ראשון על התקיפה המחרידה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

"בשבת בבוקר, לפני שאני רוכב על אופניים, יצאתי עם הכלב לכיוון הגן הציבורי ברחוב מרגולין", מספר ממי. "אני מגיע למתחם הזה ראיתי קבוצה של גברים בני העדה האתיופית מתהוללים בשתיה, לא נכנסתי, עשיתי סיבוב וחזרתי למתחם אחרי עשר דקות רבע שעה כשהם כבר לא היו. נתתי לכלב מים וראיתי בחור אחד מגיע מאחורי ".

בשלב זה מתפתח דין ודברים בין ממי והחשודים, שלפי החשד מוביל לתקיפה האכזרית. "הוא אמר לי - גנבת לי חבילת סיגריות", מתאר ממי. "עניתי לו לא נשמה, אני לא צריך את הסיגריות איזה סיגריות. אחר כך הוא שם לב לחולצה שלי, היא הייתה טריקו פשוטה ורגילה לגמרי אבל הוא אמר - מה זה חולצה של הומואים. אמרתי לו הכל בסדר שבת שלום. בא אחד שני ונתן לי איזה בוקס ראיתי שהמצב לא טוב אני מחזיק את הכלב חזק ולוקח צעד אחורה".

"השני קצת גדול קיבלתי פצצה בפרצוף ככה בלי להתכונן", מתאר ממי. "ואז התחיל תיפופים אחד בא עם פסל זרוק של ג'ירפה אפריקאית מעץ זרק לי בראש, וכל השאר מתופפים בי בפפצות בוקסים".

"הכלב מוחזק אצלי ביד והם הולמים בי", מתאר ממי את התקיפה הקשה. "אחרי כמה שניות הם לוקחים לי את הכלב מהיד ומתעללים בו. אני אומר להם - עזבו אותו. נפלתי לרצפה, הכלב גמור ואני בתת הכרה רואה שאני לא מצליח להזיז את הרגל. בעיטות לכלב עשו לו כמו קרוסלה. זה נמשך כמו נצח בסביבות עשר דקות מכות מהלחץ שלי האדרנלין רק חשבתי על הכלב. אני צועק לכלב - דינגו ומתחיל להעיר אותו, רואה שאין לו דופק, שופך עליו מים ומנסה להחיות אותו לוחץ לו על החזה עד שהוא מתעורר. רק שהייתי על הרצפה מעולף נגעתי בפנים ראיתי דם כל האף שבור. האף שבור הרגל קרועה הרגל קרועה 12 דקות שאני לא מאחל לאף אחד - פשוט לינץ'".

כשאני מבקש ממי להיכנס לפרטי התקיפה הוא נעתר בכאב, ומתאר תיאור מחריד: "הם היו שישה שחבטו בי במקלות ואני לא יודע מה. הם שברו בקבוק זכוכית וחתכו לי את הרגל בעומק רב, טוב שנגמר ככה הייתי יכול לגמור פה את החיים שלי. אף אחד מהתושבים לא יצא לעזור לי והיה רעש עצום. ראיתי את המוות בעיניים".

"עד שלא ראו אותי בזוב דם הם לא עזבו אותי, עלובי נפש פחדנים", אומר ממי בכעס. "הייתי אומר להם שאני מתבייש שיש לי פה שכנים כאלו, שהם בושה לקהילה כזאת טובה. אני מתבייש להגיש שאתיופים עשו לי את זה. תוך כדי התקיפה ניסיתי לרכך אותם להגיד להם שאני תומך בכל המחאה שלהם, זה לא עניין אותם".

בשלב זה מתאר ממי את מאמץ השיקום הפיזי מהתקיפה: "אושפזתי בשבת בבוקר השתחררתי בשלישי בבוקר. פינו לכירורגי צילומים.בצילומים רואים גיד אחד עשה ניתוח ארבע שעות כף רגל עולם ומלואו לא הייתה לי תזזה היה כמו מאובן. כמעט הפכו אותי לנכה אני עכשיו בפיזיתרפיות והפצע שלשום נהיה לי זיהום פניתי עצמי לקופת חולים".

"דינגו מסכן מההלם בקושי אוכל בטראומה גם ככה הוא על הפנים", מתאר ממי את מצב כלבו האהוב. "הוא כל העולם שלי, שלחתי אותו לבית חולים שישרף הכסף - אמרתי תצילו אותו והוטרינר הציל לו את החיים. פגעו לו בריאות פגעו לו בלב נפיחות בכל הגוף טראומה. מכל מה שהיה וכל ההפגנות ומה ששתו ולקחו סמים לא ראו בעיניים - מי שיכול לעשות דבר כזה לבע"ח - זה היה רוע, אני לא מבין מאיפה מגיע הרוע הזה".

דוד ממי, בן 52, שף מקצועי עושה אירועים פרטיים, בדיוק התאבל על אמו שנפטרה כשהתקיפה תפסה אותו והמסר החשוב שלו היה: "רחמיי על ההורים שלהם, זה היה אלוהים ישמור מה הרוע הזה של הילדים שלהם. אני 21 שנה עשיתי מילואים ביחידות קרביות בחיים שלי, בן 52, לא נתקלתי בדבר כזה, מה נהיה פה. לא היה צריך למכור להם שתייה. שיבואו על עונשם זה יכל להיגמר ברע מי שמתאכזר לבע"ח אין לו כלום לאדם".