חלק ניכר מהמחלוקת סביב חוק הלאום נגעה ברצון של ההנהגה לחזק יישוב יהודי, גם על חשבון הגבלת בני דתות אחרות ובני מיעוטים. הסעיף שעורר את המחלוקת אמנם רוכך אך המטרה העיקרית של החזרת הרוב היהודי לגליל נותרה כשאיפה פוליטית. אך כאשר 60% מהאוכלוסייה הלא-יהודית בישראל מתגוררת בגליל ובשטח הזה, מעמק יזרעאל ועד לעכו, הם גם הרוב המוצק ומונים 65% מהתושבים באזור - נשאלת השאלה האם באמת השאיפה אפשרית ועד כמ הדו-קיום שם הופך לשברירי בשנים האחרונות. 

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו   

במחלקת היולדות הגדולה בצפון, במרכז הרפואי הגליל, מגיחים לאוויר העולם כ-5,500 תינוקות מדי שנה. חצי מהם יהודים וחצי שאינם יהודים. בבית החולים, רגע אחרי שיצאו לאוויר העולם, עוד לפני שקיבלו שם מההורים הנרגשים, לפני שרכשו זהות אישית או ירשו זהות לאומית, כולם במיטות ובגדים זהים נולדים שווים.

בין החדרים ובתינוקייה האווירה סטרילית מהרעש שבחוץ והאופטימיות בשיאה. "אני לרגע לא מסתכלת על אף אחת אם היא שונה ממני", אומרת ליאם, אם טרייה מנהריה. "הלאום, העדה, זה לא מעניין אותי". גם פארס, אב טרי מג'וליס, מבטא תחושות דומות. "אף פעם לא היה את העניין הזה של להיות שונה או משהו", הוא אומר, אך מוסיף: "עם החוק החדש מרגישים קצת את ההפרדה הזאת. אבל בעזרת השם יהיה תיקון והכל יסתדר".

יהודים וערבים בנצרת עלית
צילום: החדשות

62 שנים אחרי הקמתה של נצרת עילית, החזון של בן גוריון לייהוד הגליל הולך ומתרחק מהגשמתו. היום זוהי עיר מעורבת לכל דבר. נצרת עילית היא העיר שסובלת מאחוז ההגירה השלילי הגבוה ביותר בצפון. מי שכן מגיעים לעיר הם האוכלוסייה הערבית מהכפרים באזור. כדי להילחם בשינוי הדמוגרפי, העירייה מעודדת הגעה של ציבור חרדי.

"25% מהאוכלוסייה של נצרת עילית הם ערבים", אומר איתי רק, חבר מועצת נצרת עילית. "אבל אנחנו בהחלט רוצים לדאוג שהיהודים יישארו רוב בנצרת עילית כדי שנוכל לממש את תכניותיו של בן גוריון. זה לא בושה, זה משהו שהוא נכון וצודק והכרחי לתכנית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בכלל. המצב הדמוגרפי הוא כרגע קצת מתחיל להתערער בנצרת עילית".

"שיחוקקו מה שהם רוצים, אנחנו פה"

כניסה של ציבור ערבי לתוך ערים שמוגדרות יהודיות ממש לא ייחודית לנצרת עילית. ביישובים קהילתיים בגליל ובעפולה מפגינים בשנה האחרונה נגד כניסה של משפחות ערביות. גם כרמיאל, שהקמתה בשנות ה-70 לוותה בהפקעת שטחים מהכפרים באזור, מה שהוביל לאירועי "יום האדמה", מאכלסת היום מאות משפחות מהכפרים השכנים.

"כרמיאל היא אדמות ששייכות לכל הכפרים הערביים", מבהירה זינאת קאדרי, תושבת כרמיאל. "אני לא מרגישה שאני עברתי לגור בכרמיאל בגלל שהיא עיר ליהודים. אני מרגישה שזו האדמה שלי ואני יכולה לגור איפה שאני רוצה במדינה הזו. כל אחד שלא מצא מקום בכפר שלו עבר לגור בכרמיאל. שיחוקקו מה שהם רוצים. אנחנו פה".

ערבים והיהודים גרים בגליל
צילום: החדשות

דורון שלג, גם הוא תושב העיר, מבטא תחושות שונות מהצד היהודי של העיר. "יש איזו מין תחושה באוויר, בשנים האחרונות, שפשוט הערבים באו ולקחו את כרמיאל כבסיס להתפתחות", הוא אומר. "מה יש להם לחפש פה? לבוא ולגור ולהיות חלק מכרמיאל, לדעתי המרחק הוא רב ואני חושב שזה לא צריך להיות. אנחנו לא יכולים לשבת בפארק בלי שחמולות שלמות ישבו. זה לא נעים".

בעוד חוק הלאום כמעט ולא מעניין את רוב הציבור הערבי והם אדישים אליו, הזעם של מיעוטים אחרים בגליל, כמו הבדואים, מסרב לשכוח. לחמולת אל-הייב מזרזיר שבגליל התחתון 24 בנים שנפלו במערכות ישראל. כמעט כל צעיר מתגייס לשירות קרבי. אחר כך הם מבקשים להשתלב בחברה.

"זו מדינה של יהודים, אנחנו יודעים. אבל זה נותן לגיטימציה לעתיד הקרוב להיות אקט חוקי לגזענות", אומר רב-סרן במילואים קייס מזאריב מבית זרזיר. סגן-אלוף במיל' חסן אל הייב, יו"ר סניף הליכוד בזרזיר, מוסיף: "תמיד היינו סוג בי"ת וגימ"ל וזי"ן. אבל לא על פי חוק". עם או בלי חוק הלאום, המציאות בגליל חזקה יותר מכל החלטה בכנסת, ומה שמכתיב אותה הם השכנים, שכבר 70 שנה איכשהו מסתדרים אחד עם השני.

צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אומנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה – וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/