את שעבאן א-סייד רוב הציבור הישראלי לא מכיר. הוא לא יצא לקמפיין ציבורי, לא התראיין, לא הפגין מול בית ראש הממשלה. אביו של הישאם א-סייד, תושב הכפר הבדואי חורה ששבוי בידי חמאס מאז אפריל 2015, שובר עכשיו שתיקה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
עד עכשיו העדיפו במשפחה לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. מעטות הן אפילו התמונות של הישאם, הסובל מסכיזופרניה מאובחנת, שכבר חצה פעמיים את הגבול לרצועה והוחזר, עד הפעם השלישית.
"שלחנו להם מסמכים, הם יודעים שהוא חולה, ובכל זאת משתמשים בו כקלף מיקוח", אומר האב בריאיון למהדורה המרכזית. "אנחנו צריכים להיות חזקים, מחכים בסבלנות". היום, רגע לפני מסיבת עיתונאים משותפת בנושא שבויים עם צרכים מיוחדים, יחד עם בני משפחתו של אברה מנגיסטו, המוחזק גם הוא בידי חמאס, הוא מקפיד לשמור על איפוק.
"טוב שהמדינה מפרידה בין חמאס לתושבים בעזה, אני בעד זה", הוא מבהיר. "אין מה לעשות, צריך להתחשב באנשים. הבן שלי הוא אחד אבל יש שם שני מיליון אנשים. אני מבקש שהוא לא יהיה במסגרת עסקה שיוציאו אסירים, בגלל שהבן אדם חולה, הוא לא צריך להיות במשוואה זאת".
השבוע התפרסמה הערכת צה"ל לפיה הישאם ואברה נמצאים עדיין בין החיים. האב ביקש לאמת את המידע ששמע בתקשורת – ללא הצלחה. "ניסיתי להתקשר למישהו שאני בקשר איתו ממשרד הביטחון והוא לא ענה לי, כי שמענו את הודעת הצבא שיודעים שהם בחיים", הוא מספר. לא הרבה פגישות וגם לא שיחות היו לו מקבלי ההחלטות בעניין בנו.
ולמרות זאת, הוא מקפיד לשמור על כבודם, כמו גם על כבודן של משפחות שאול וגולדין. "אם אני בא ותוקף אותם, ולא תוקף איפה שצריך, אז אני לא אצליח במלחמה שלי", הוא מסביר. "אני תוקף אצלי בבית, אחר כך אחשוב".
המסר של משפחות מנגיסטו וא-סייד מופנה כלפי חוץ, באמצעות הקמפיין הזה הם מבקשים ללחוץ על האו"ם, על הצלב האדום, על מדינות נוספות שיתערבו. גם להם ברור, שספק אם זה יחדור את האכזריות של הצד השני.