פרסום ראשון: אחרי רעידות האדמה שפוקדות את צפון הארץ בימים האחרונים, במשרד הביטחון יקיימו ביום רביעי הקרוב כנס חירום של כל הגופים שאמורים לטפל במקרה של רעידת אדמה חמורה. לפי האגף לסיסמולוגיה במכון הגיאופיסי לישראל, עד כה התרחשו 43 רעידות מאז יום רביעי, בעוצמות שונות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מדובר בכנס של משרד הביטחון ורשות החירום הלאומית בו ישתתפו גם נציגי פיקוד העורף, משטרה, כבאות והצלה, מד"א, וכל ראשי הרשויות המקומיות בישראל, כמה מאות. מי שמוביל את הכנס הזה הוא המשנה למנכ"ל משרד הביטחון וממלא מקום ראש רח"ל רוני מורנו.
מטרת הכנס היא ליישר קו על כל האירועים שהיו בשבוע האחרון, וגם היערכות להמשך, כי אף אחד לא יכול לדעת מה יכול לקרות והאם אנחנו לפני אירוע גדול. למעשה, דורכים את המערכת לקראת אפשרות שיצטרכו להפעיל את הגופים באופן מיידי. לכן הועברו הנחיות לכל הגופים, לכל המחוזות, לכל משרדי הממשלה לרענן נהלים.
בכנס ידונו גם בכל הנושא של השפה המשותפת בין כל הגופים בזמן חירום, בריענון תפיסות ההפעלה והפקודות שיופעלו במקרה שקורה משהו וצריך להפעיל את האנשים באופן מיידי.
לא שאלה של אם, אלא של מתי
רעידות האדמה שהורגשו בצפון הארץ לאורך הימים האחרונים מזכירות לנו פעם נוספת עובדה אחת פשוטה: ישראל לא ערוכה כראוי להתמודדות עם רעידות אדמה. זו עובדה שלא צריכה להפתיע אף אחד. מבקרי המדינה לדורותיהם מתריעים כבר קרוב ל-20 שנה על המחדל הידוע מראש ולמרות החלטות ממשלה רבות בנושא, כמעט שלא נעשה דבר בנושא.
ב-2001 מבקר המדינה דאז אליעזר גולדברג פרסם דוח בנושא "עמידות תשתיות ומבנים ברעידות אדמה". בדוח צוין כי לא הוקצו כלל תקציבים לחיזוק מבנים ותשתיות לשם הגברת עמידותם ברעידת אדמה. המבקר העיר: "אף שסכומו של התקציב הנדרש ניכר, אם תיפרס ההקצאה על פני שנים, יקל הדבר את הנטל התקציבי של חיזוק המבנים".
ב-2004 גיבש אותו מבקר דוח מעקב שבדק את הטיפול בליקויים שהעלה הדוח של שלוש שנים קודם לכן. המבקר כתב כי הממשלה לא תיקנה את מרבית הליקויים בעיקר בשל ריב בין משרדים. במרס של אותה שנה הוקמה ועדת היגוי בהשתתפות נציגים ממשרדי התשתיות הלאומיות, הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון שבמשרד הפנים. בעקבות עבודת מטה שנערכה לאורך שנה, הוחלט לאמץ שם תרחיש היערכות לרעידות אדמה.
16,000 הרוגים, בתי חולים ייהרסו
התכנית הציגה תרחיש אימים שבו רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.5 דרגות תפקוד את אזור הצפון ותגרום לאבדות קשות בנפש וברכוש. כמו כן, נלקחה בחשבון פגיעה ואף הרס של תשתיות שונות, ובהן מתקנים ציבוריים, מפעלי תעשייה ועוד. לפי ההערכה, אם תרחיש זה יתממש הוא עלול לגבות את חייהם של לא פחות מ-16 אלף ישראלים, כ-6,000 בני אדם צפויים להיפצע קשה, 83 אלף באורח קל, לצד 377 אלף מפונים, 10,000 מבנים הרוסים ונזק כבד שייגרם ל-20 אלף מבנים אחרים ונזק קל עד בינוני ל-104 אלף בניינים.
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הזהיר בדוח ב-2011 כי בתרחיש כזה, צפויים להיפגע באופן ניכר מוסדות בריאות רבים בצפון: "סקר ראשוני שעשה משרד הבריאות בבתי החולים פוריה בטבריה, זיו בצפת, וכן בני ציון ורמב"ם בחיפה, מלמד שרוב המבנים האלה ייהרסו ברעידת אדמה, וחלק נכבד מהמערכות האלקטרו-מכניות שבהם יקרוס".
לינדנשטראוס בדק את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה במסגרת ההיערכות לרעידות אדמה וגילה שמדובר במעט מאוד. "ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים, בטיפול, בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה", האשים המבקר, שכינה את הממצאים "דגל אדום" בפני ראש הממשלה. "מבקר המדינה מתריע כ-20 שנה בסדרה ארוכה של דוחות בנושא מחדל ההיערכות לרעידות אדמה. ליקויים משמעותיים לא תוקנו ואף החריפו".
72 גשרים בסכנת קריסה
הטיפול של משרד המבקר לא הפסיק שם: בדוח מ-2015 מבקר המדינה יוסף שפירא התריע על כשלים במערכות ההתרעה מפני רעידות אדמה בבתי ספר. "בדיקות שנעשו למערכות אלה במועדים שונים מצביעות על כך שקיים ספק לגבי יכולת של חלק מהמערכות לתת התרעה אמינה על רעידת אדמה", כתב.
שנתיים לאחר מכן פרסם שפירא דוח אחר שעסק בין היתר בנושא תחזוקת הגשרים בישראל. הדוח הציג סקר עמידות ברעידות אדמה שערכה חברת נתיבי ישראל ב-2011 שמצא כי 72 גשרים בעורקי תחבורה חיוניים, לרבות כביש החוף (כביש 2), רוב התוואי של כביש גהה (כביש 4) וחלקים מהכבישים 5 ו-6 מצויים בסכנת קריסה. "עד מועד סיום הביקורת, מרס 2017, שיקמה החברה רק שני גשרים מבחינת העמידות ברעידות אדמה", ציין המבקר שפירא.
וכך, במשך כמעט 20 שנה, לא חל שום שיפור בנושא היערכות המדינה לרעידות אדמה. מבקר אחר מבקר מצביע על ליקויים חמורים שעלולים לגבות חיי אדם, אך הדוחות שלהם זוכים להתעלמות בוטה מצד הממשלות לדורותיהן. האסון הבא בפתח, השאלה היא אם נהיה ערוכים לו כראוי.