חיים בזבל: שיתוף פעולה בין קבלני בנייה וארגוני פשיעה, כדי לחסוך כמה מאות שקלים, הורס את איכות החיים של מאות אלפי אזרחים בישראל. פסולת בנייה, שבמקום להגיע למטמנות, מושלכת באתרים פיראטיים בלוד וברמלה. הזבל שם לא רק נערם אלא גם מועלה באש. את האוויר המזוהם נושמים התושבים, שלא מצליחים לקבל תשובות או כל לקיחת אחריות מהרשויות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במדינת ישראל מיוצרות מדי שנה יותר משלושה מיליון וחצי טונות של פסולת בנייה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כמעט טונה מתוכם לא מטופלת כחוק. שניים מהאתרים הפיראטיים הגדולים ביותר להטמנת פסולת בנייה נמצאים בלוד וברמלה. תושבי האזור סובלים מפגיעה משמעותית באיכות חייהם ובבריאותם. הרשויות, שאמורות לפקח על הנושא, מגלגלות את האחריות.
"זה שורף בעיניים, זה מחנק בגרון, זה כאבים בחזה. כאילו עישנתי פאקט של סיגריות", סיפרה חני זוהר, תושבת באר יעקב. "יש לי ילדים חולי אסתמה, אני משתמשת ביותר משאפים ואנלציות", תיארו תושבות אחרות באזור באשר לשריפות והעשן העולה מהפסולת.
הטונות הרבות של פסולת בנייה מושלכות מידי שנה באופן בלתי מוסדר. במרכז הארץ לבדה ישנם כמה עשרות של אתרים כאלו. המזבלה המרכזית היא בשולי שכונת ג'ואריש ברמלה. הבעיה מחריפה לרעת כולם, כש"יד נעלמה" שורפת את הזבל מידי יום. "מדובר באנשים של אירגוני פשיעה, יש פה מלחמה", סיפר מנהל מחוז המרכז במשרד להגנת הסביבה גדי מזור. "כל הגורמים יודעים מי עומד מאחורי זה".
אז מי בעצם אחראי למחדל הזה? במועצת באר יעקב מאשימים את עיריית רמלה, שלא מטפלת במזבלה בשטחה. "מנהל מקרקעי ישראל צריכה לפנות את הזבל שהצטבר על האדמות ומשטרת ישראל צריכה לאכוף את החוק", אמר ראש מועצת באר יעקב. כל הגורמים, מעבירים אחריות מאחד לשני.
"אנחנו בחיפוש אחר בית אחר בגלל הדבר הזה, לא מוכנה לגדל את הילדים שלי בצורה הזאת", סיפרה תושבת באר יעקב חני זוהר. לכולנו נותר רק לקוות שאחרי שנים של הזנחה וחידלון, הריבונות תנצח, והמדינה תוכל לספק לאזרחיה את המשאב הטבעי והבסיסי הזה - אוויר נקי.