ביממה האחרונה האדמה בישראל רעדה ארבע פעמים, כשהרעש העוצמתי ביותר נמדד ברביעי בלילה בעוצמה של 4.5 דרגות. לפי הסטטיסטיקה הצפי הוא לרעידת אדמה חזקה אחת ל-100 שנים ועל אף שאנחנו לא רחוקים משם, המדינה כלל לא ערוכה לאירוע בסדר גודל כזה. אז אילו יישובים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר וכיצד ניתן להיערך לפעם הבאה שהאדמה תרעד?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
השבר הסורי-אפריקני, שבו ההיתכנות הגבוהה ביותר לרעידת אדמה, עובר בציר שיורד ממטולה דרך צפת, טבריה - בה הורגשו היטב הרעידות ביממה האחרונה, בית שאן - שמיקומה הגאוגרפי והבנייה הישנה בה הופכים אותה לנקודת תורפה, דרך הבקעה ועד אילת.
בציר השני התוצאות אף יהיו הרסניות יותר בגלל כמות התושבים והמפעלים. הוא יוצא מצפון לים המלח, ממשיך לגלבוע ומשם למפרץ חיפה. במרכז הארץ בסיכון נמוך יותר, אבל רעידה חזקה תורגש היטב גם בגוש דן.
מבחינת ההיערכות של המדינה ננקטו מספר צעדים. מערכת התראה מפני רעידות אדמה הותקנה בכ-2,000 בתי ספר ברחבי הארץ. בנוסף, הוגדלו משמעותית מספר גדודי החילוץ בפיקוד העורף על מנת שיוכלו לטפל בזירות הרס רבות במקביל. אולם דווקא תמ"א 38, התכנית שהייתה אמורה לתת מענה לחיזוק מבנים ישנים, תקועה באזורים בהם קיים הסיכון הגבוה ביותר בזמן רעידה, משום שאין כדאיות כלכלית לקבלני הביצוע.
מעבר לאחריות המדינה יש גם אחריות על האזרחים. יש לוודא שהבית עמיד בפני רעידות אדמה ולהכין ציוד בסיסי לאפשרות שנמצא את עצמנו מספר ימים בלי מים וחשמל. בנוסף, יש ללמוד את הנחיות פיקוד העורף בזמן רעידה על מנת לדעת כיצד לתפקד בזמן אמת.