בצלן של עשרות רעידות האדמה שפקדו את ישראל בשבועות האחרונים, מבקר המדינה הנחה להקדים להיום (רביעי) את פרסום דוח הביקורת המיוחד "מוכנות לקראת רעידות אדמה - מבנים ותשתיות" – שממנו עולה תמונת מצב עדכנית וקודרת בכל הקשור להיערכות המוקדמת לרעידות אדמה בישראל - על אחת כמה וכמה חזקות, שבהן, על פי ההערכות, ימצאו את מותם יותר משבעת אלפים אזרחים ועשרות אלפים נוספים ייפצעו.
השופט בדימוס יוסף שפירא ציין בדוח כי משרדו מתריע כבר "שנים ארוכות" על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה. מומחים בתחום סבורים כי רעידת אדמה חזקה - על כל השלכותיה הקשות - היא כמעט ודאית. אך למרות זאת, הביקורת האחרונה של שפירא העלתה שהמדינה לא תיקנה שורה של ליקויים משמעותיים במיוחד - ומכאן שישראל עדיין לא ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.
המבקר הקדיש חלק ניכר בדוח לכך שאין בישראל מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה עליהן, למרות שחלפו שנים מהמועד שנקבע לכך. בנוסף, במכון הגיאולוגי לא הוקמה יחידה סיסמולוגית האמורה לפעול מסביב לשעון ולהעסיק מומחים שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה, זאת למרות החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא לפני כעשור. "ללא יחידה זו, יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה", הסביר המבקר.
הממשלה לא מתמרצת חיזוק מבנים, והמפסידים הם תושבי הפריפריה
המבקר הצביע על שורת מחדלים של ממשלות ישראל, שלאורך השנים קיבלו החלטות שונות שבפועל לא יושמו, או לכל היותר יושמו באופן חלקי בלבד. כך לדוגמה, ועדת השרים למוכנות העורף לחירום ולרעידת אדמה הטילה על ועדת היגוי שתייעץ לה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, אלא שהממשלה לא העניקה לוועדה את הסמכויות הנדרשות לה לביצוע המטרה, וכעת אין בידיה את הסמכות החוקית לחייב כיצד להיערך לרעידת אדמה.
מבחינת מבני מגורים, עד סוף 2015 – יותר מעשור לאחר אישורה של תכנית תמ"א 38 – אושרו חיזוקם של 2,780 מבנים בלבד. התמונה קודרת יותר באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה, משום שהתוכנית כמעט לא מיושמת שם בשל אי כדאיות כלכלית. "בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי", הבהיר המבקר. גם מבחינת הגשרים עולה תמונה מדאיגה: מתוך יותר מ-70 שנמצאים ברמת סיכון גבוהה, רק 3 חוזקו, ולמשרד התחבורה אין מיפוי מקיף של התשתיות, דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.
מתוך 1,600 בתי ספר בסיכון - רק 50 חוזקו
ב-2008 הממשלה החליטה על חיזוקן של תשתיות ציבוריות, אך הקצאת התקציבים לכך לא גובתה במערך הנדסי לוגיסטי תומך ליישום ההחלטה, כותב עוד המבקר. התוצאה: גם בתי הספר ובתי החולים בישראל לא ערוכים. רק 50 בתי ספר חוזקו נכון למועד פרסום הדוח ו-200 מצויים בתהליכי תכנון – זאת מתוך כ-1,600 מוסדות חינוכיים שנבנו לפני 1980 ומיועדים לחיזוק. באשר לבתי ספר השוכנים במבנים טרומיים, לא נמצא כלל פתרון. בנוסף, אלפי תלמידים לומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות רשות מקומית, ולכן גם לא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה. משרד החינוך, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ורשות שוק ההון לא בחנו גם אפשרות להקמת קרן לפיצוי תלמידים על פגיעות גוף עקב רעידת אדמה, חבלות שמוחרגות באופן ספציפי בחוק לימוד חובה.
באשר לבתי החולים, חיזוקם לא קודם אלא באופן חלקי בלבד, ויתרה מכך - למשרד הבריאות אין בכלל מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידותם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים בהם מטופלים אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, במחלקות שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש. מקרה דומה נרשם גם במשרד התיירות, שאין בידיו את המידע לגבי מלונות שונים שנמצאים באזורים שסביר להניח שייפגעו.
במקרה של רעידה חזקה – תיתכן פגיעה חמורה במשקי האנרגיה והמים
המבקר גם ציין לרעה את הפיקוח על המוכנות של מבני תעשייה וחומרים מסוכנים, שפגיעה בהם תסכן מיליונים: למרות הסכנה הברורה לפגיעה במבנים אלה, המבקר ציין כי האסדרה והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה בתחום זה "אינם מספקים". גם משקי האנרגיה והמים בישראל לא ערוכים: במקרה של רעידה חזקה, קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע ויעמיד את משק החשמל בישראל - המבוסס ברובו על גז טבעי – בסכנת שיבושים כבדים.
רציף הדלק בנמל חיפה - המצוי ליד שבר יגור - נבנה בתקופת המנדט ולא בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה. המבקר ציין כי הנמל אמנם עבר תיקונים וחיזוקים שונים, אך הבהיר במקביל כי "לא מן הנמנע כי בעת רעידת אדמה תהיה פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק, זיהום האזור הסמוך ומי הים". ומה עם משק המים? לפי הדוח, רשות המים במשרד האנרגיה לא מנחה את תאגידי וספקי המים לבחון את עמידות התשתיות שלהם. בתחומי יהודה ושומרון המצב אף חמור עוד יותר, שם יחידת המים של המנהל האזרחי בכלל לא מפקחת על התשתיות באזורים הללו.
"נזקים והרוגים הם לא גזירת גורל"
את הדוח העגום סיכם מבקר המדינה בקריאה להיערך לרעידה חזקה "ודאית", וציין שלפי המומחים היא רק עניין של זמן. הוא הבהיר כי בשנים האחרונות אמנם חלה מגמה של שיפור, אך הסתייג ואמר כי, "בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה". הוא הוסיף: "נזקים לרכוש ופגיעה בנפש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית, לצד גופים פרטיים והציבור כולו, עשויה למנוע נזק רב. לשם כך על ועדת ההיגוי, המשמשת הגורם המקצועי המנחה, לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא לרעידת אדמה ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של ההיערכות לרעידת אדמה, שאף כי יש ספק לגבי מקומה, עוצמתה והעיתוי שלה - ברור כי בוא תבוא".
במשרד החינוך מסרו בתגובה לדוח: "הטיפול בחיזוק מוסדות חינוך מפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת ממשלה והנחיות של ועדת היגוי בין-משרדית. במהלך השנים האחרונות הקצו משרדי החינוך והאוצר כ-360 מיליון שקלים לחיזוקם של מבנים. לקראת השנה הקרובה (תשע"ט) יוקצו עוד 80 מיליון שקלים לטובת הנושא. המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל כיום בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה. המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משרדית.
"לצד פעולות החיזוק, מקיים משרד החינוך בכל תחילת שנת לימודים תרגיל להתמודדות עם רעידת אדמה בכל במוסדות החינוך. בנוסף, נערכות הכשרות לתלמידי כיתות י' בכל רחבי הארץ בנושא חילוץ קל בעת רעידת אדמה ועד כה הוכשרו 75 אלף תלמידים. כחלק מהיערכות מערכת החינוך לרעידת אדמה, הותקנו עד כה 3,073 מערכות התראה לרעידות אדמה, ובשנים הקרובות מדי שנה יותקנו עוד כ-250 מערכות עד להשלמת כל מוסדות החינוך בארץ".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "למשרד התיירות אין את הידע והמומחיות בנושא רעידות אדמה, ואף לא את הסמכות החוקית, לכפות על בתי מלון ומתקנים תיירותיים לבצע חיזוק ולהתאים עצמם לרעידות אדמה, ולכן למשרד לא יכולה להיות אחריות לנושאים אלו. המשרד משתף פעולה עם הגורמים האחראים לנושא ומבצע סקר מצב המבנים. כשיתקבלו תוצאותיו במהלך שנת 2019 יפעל המשרד על פי הנחיות שיקבל".