בבית יצחק לא הופתעו אמש (שני), כאשר ניסיון פריצה הסתיים בירי ובמות אחד הפורצים הפלסטינים. לדברי שכניו של בעל הבית שירה בפורצים, ניצול שואה בן 82, מכת הגניבות באזור היא תופעה מדאיגה וכמעט יומיומית. "אי אפשר לשפוט אותו על המעשה, זה עניין של שניות, אתה חייב לפעול", סיפר אחד השכנים - ואחרים מקווים שהמשטרה תפעל להגברת הביטחון באזור ולמניעת מקרים דומים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
באירוע ניסו לפרוץ שני פלסטינים מטול כרם, בני 30 ו-34, לביתו של הקשיש: השניים ניסו לחדור לחצר הבית כשהם אוחזים בגרזן ואבנים. החשוד בן ה-30 נורה למוות והשני, שוהה בלתי חוקי, נפצע קשה והמשטרה תבקש להאריך את מעצרו. הנכדה של הקשיש שירה בפורצים אתמול בבית יצחק היא שוטרת מג"ב שנפצעה קשה מאוד בפיגוע דריסה לפני כמה שנים.
המשטרה עדיין חוקרת את נסיבות המקרה: היום נמסר כי "במרחב הכפרי של עמק חפר מושקעים במהלך התקופה האחרונה כוחות משטרה רבים באופן כזה אשר הביא לירידה של 47% בעבירות הרכוש באזור בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. משטרת ישראל תמשיך לקיים שיח עם ראשי הרשויות והתושבים באזור, והכל על מנת להמשיך ולפעול למען תחושת הבטחון האישי".
גל ברמי, תושב בית יצחק שגר בשכנות לבית שעמד במוקד הפריצה, אמר: "הם גרים ארבעה בתים ממני, הוא חקלאי ניצול שואה. אני חושב שפרצו לו לבית לפני כן. הבנתי שהוא הגיע מאירוע, שמע רעשים בבית והאקדח היה עליו. הוא נתקל בשני רעולי פנים, ואני לא יודע אם הייתי נוהג אחרת - מה היה קורה אם לא היה יורה בהם? הוא היה מקבל משהו בראש, אולי אפילו היו רוצחים אותו. קודם כל ביטחון המשפחה, פה לא חושבים פעמיים - אם לא ישנו את הענישה אז שום דבר לא ירתיע. כנראה זה היה צריך לקרות ככה כדי שיהיה רעש".
"אולי עכשיו הפורצים יפחדו"
"זה לא חדש, אני לא מופתע", הוסיף. "זה קורה פה במשך כמה שנים טובות, יש פה חוליות שמסתובבות כל היום, מכוניות שנגנבות, בתים שעוברים פריצות. יום אחד הגעתי ופרצו לי ואישתי הייתה לבד בבית. פעם אחת רק בגלל האזעקה הפורצים שהגיעו לבית שלי ברחו".
"יש הרגשה של פחד, ילדים לא נשארים לבד", הוסיף ברמי. "זה קורה בכל המושבים. היה מקרה של רצח ביישוב אביחיל (רצח איציק אלגבי ז"ל ב-2012). ברמי סיפר כי התושבים נועלים את הבתים וחלקם גם מסתובבים עם כלי נשק: "היינו עושים מארבים של חבר'ה צעירים.. הביאו יחידות מיוחדות של היס"מ. אנשים יוצאים מחדר כושר ואין להם אוטו, לפורצים אין פחד, הם נכנסים איך שהם רוצים. המשטרה צריכה להתעורר".
למרות החשש, ברמי נשאר נאמן ליישוב שנמצא תחת מתקפות חוזרות ונשנות: "אני נולדתי פה, לא מחליף את המקום הזה. יש פה איכות חיים טובה אבל בכל יום יכול לבוא מישהו. עשינו הפגנה גדולה בבית ליד נגד הפריצות, אנשים מסתובבים בפחד ואבטחת יישובים לא יכולה לכסות את זה. הטענה שלנו היא לגבי המשטרה". לגבי הפורצים, אמר ברמי: "עכשיו כשירו בהם, אולי הם יפחדו".
"זה יכול לקרות בכל רגע"
יוחי פיינשטיין, תושב בית יצחק, הוסיף: "זה יכול לקרות בכל רגע, גם ביום וגם בלילה. יש קשישים ביישוב שחיים בחוסר ביטחון מוחלט. הם פורצים גם בזמן שאנשים בבית צופים בטלויזיה. סוגרים את חדר השינה ופשוט גונבים, הם מתפלחים לבתים כשאנשים בבית". לדבריו, התושבים מפחדים וחשים לחץ רב: "יש חוסר ביטחון ביישוב וגם מסביב".
על המקרה בו ירה החקלאי הקשיש בפורצים אמר פיינשטיין: "ראו ליד הגנבים כלים שיכלו לשמש ככלי רצח לכל דבר, הירי לדעתי היה מוצדק, הוא הגן על עצמו, על הבית שלו ועל הרכוש שלו. מדובר באדם נורמטיבי וניצול שואה, אם הוא מסתובב עם אקדח אז זה אומר הכל. זה קורה המון, אני גם נתקלתי בבעיה הזאת ונאלצתי להיכנס והם שמעו אותי וברחו, זה קרה בנס. אבל אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהוא יימשך".
את התחושה ביישוב תיאר כך: "אנשים מסתובבים עם נשקים וגז מדמיע וסכינים, כשהם יוצאים לחו"ל ולחופש שמים שמירה על הבית. יש לי ילדה וכשאנחנו יוצאים היא מזמינה חברה לישון איתה וכלב שמירה. אי אפשר לשכוח שזה שטח ענק ואי אפשר לראות את הדמויות שמסתובבות שם. למשטרה אין מספיק כוחות".
דני אנלשטיין, רבש"צ בכפר ידידיה והדר עם הסמוכים לבית יצחק, טען כי הפריצות במושבים הן יומיומיות. "המערב הפרוע, זה מה שקורה אצלנו. התושבים חיים בפחד שכל יום ייכנס להם מישהו הביתה או יגנוב להם את הרכב".
"הבתים במושב הם בתים פרטיים, המרווח בין הבתים הוא מאוד גדול", הסביר. "שטח המושב גדול ויש מעט בתים, אז יותר קל להם להתנהל בתוך החצרות כשהם מוקפים בפרדסים ושטחים פתוחים, קל לגנבים להתנהל בלילה. יש הרבה אנשים ביישוב שמחזיקים נשק ברישיון והחקלאי מאתמול הוא אמנם בן 82 אבל הוא לא פראייר בכלל".