הפיגוע הרצחני באיסטנבול במהלכו נרצחו 3 ישראלים התרחש במרס שנה שעברה כשמחבל מתאבד פוצץ את עצמו בעיצומו של סיור קולינרי שהובילו דודי כליפא ונעמה פלד, אז שותפים לחיים וגם שותפים עסקיים. שנה וחצי אחרי חזר דודי לסימטאות העיר שכל כך אהב כדי לנסות לסגור מעגל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"פקחתי את העיניים להמון עשן וצעקות. נעמה הייתה לידי ואמרה לי: דודי היה פיגוע", שיחזר כליפא. "עד שאתה לא פה בתוך הכאב והאימה הזאת... אין לך מושג מה זה. אי אפשר לתאר את האימה הנוראית הזאת של לשכב כאן ולראות את מי שדיברת איתו לפני שנייה וצחקת איתו מוטל כאן לפנייך, מת".
הזמן שעבר לא מרפא את הפצעים והתופת רודפת את השניים עד היום. כל אחד מתמודד איתה בדרכו. הזוגיות של כליפא ופלד התפרקה, כמו העסק המשותף שבנו השניים. פלד כועסת על העיר שבה נפגעה וכליפא, שמאז הפיגוע נעזר במקל הליכה לא מוותר על החלום ומחליט לחזור.
"זה לא כסף זאת ידידות, לא ישנתי במשך יומיים"
גם היום יש לכליפא ידידים רבים באיסטנבול והמפגשים עמם טעונים ומרגשים כאחת. "הצטערתי כששמעתי על הפיצוץ. הייתי בהלם", סיפר עלי, מוכר בשוק של איסטנבול. "לא ידעתי מה להרגיש, ניסיתי לדבר אתו (עם כליפא) ולשאול אותו מה שלומו".
"במשך יומיים לא ישנתי וחשבתי על דודי. באמת, הוא חבר", שיחזר אחמט אל מול כליפא הדומע. "כסף הוא לא עניין. אני מוכר, הוא קונה. זה לא העניין אדוני, זאת חברות. הדבר הכי חשוב זה להיות אנושי".
"בחנות הצעיפים הזאת עמד איש זקן", סיפר כליפא בהתרגשות. "הוא לקח את כל הצעיפים ועבר בין הפצועים וקשר להם את הידיים ואת הרגליים וטיפל בהם כאילו הוא אחד משלנו. איך אני יכול לשנוא את האנשים האלה? איך אני יכול לחשוב שהם אחראים למשהו שקרה לנו?".
"החלום שלנו היה לבנות את הגשר של הידידות בין העם שלנו לעם הטורקי. מתחת לכל הרעש המפריד והמבדל והסיסמאות כי המציאות שלנו היא שקיבלנו פה רק אהבה", סיכם כליפא. "חזרתי לאיסטנבול שאהבתי, שכל פעם שאני דורך על המדרכות שלה אני מרגיש אושר. אני לא פוחד - זה יכול לקרות בכל מקום".