אסון קריסת החניון בתל אביב, בו נהרגו לפחות שלושה פועלים, הציף מחדש את מצוקת עובדי הבניין והתשתית בארץ: למרות הנתונים החמורים, הפציעות הקשות והעלויות הכבדות מניין הנפגעים וההרוגים רק עולה. ועדת העבודה והרווחה בכנסת פועלת על מנת להיאבק במגיפת תאונות העבודה ולהעניק כלי אכיפה נגד המעסיקים, אך על פי מחקרים של הכנסת רק ארבעה כתבי אישום - לכל היותר - מוגשים בכל שנה בגין רשלנות באתר בנייה וגרימת מוות ברשלנות במקום העבודה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מתחילת 2016 נהרגו 29 פועלים (מתוכם שלושה באסון אתמול), ועל פי הנתונים המעודכנים כ-50% מאתרי הבנייה בארץ לא נבדקו לאחרונה על ידי פקחים. אחד הנתונים המדאיגים ביותר שאספו במרכז המחקר והמידע של הכנסת נוגע ליכולת האכיפה המוגבלת: מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה מעסיק כיום 17 מפקחים בלבד, שאמורים להגיע אל למעלה מ-13,000 אתרי בניה ברחבי הארץ כולה. לרשות המפקחים עומדים חמישה כלי רכב בלבד, והם נדרשים להגיע לאתרי הבנייה בתחבורה ציבורית.
מנתונים נוספים שנאספו בכנסת עולה כי בין השנים 2009 לשנת 2014 עלה שיעור ההרוגים בתאונות עבודה בכ-30%. כמו כן התברר כי 50% מההרוגים בתאונות עבודה בכל הארץ הם עובדים בענף הבניין: 70% מהפגיעות הקטלניות נובעות מנפילה מגובה או מנפילה או מכה מעצם נע.
עלות התאונות בשנה: יותר מ-14 מיליארד שקלים
בכל שנה נפתחים בין 10-25 תיקים בגין עבירות רשלנות באתרי בנייה ובגין עבירת גרימת מוות ברשלנות באתר בנייה, אך מתוכן מוגשים לא יותר מארבעה כתבי אישום בשנה. המחקר של הכנסת חשף גם את עלויות מגפת תאונות העבודה, בשל היעדר האכיפה: 4.4 מיליארד שקלים בשנה משולמים על ידי הביטוח הלאומי בעקבות תאונות עבודה. בין השאר המדינה משלמת לנפגעים הוצאות גמלאות נכות, הוצאות ריפוי, דמי פגיעה גמלאות תלויים והוצאות שיקום. כמו כן, להערכת הכנסת, הפגיעה בפריון במשק בכל שנה נאמדת ב-10 מיליארד שקלים.
ב-2010 נהרגו 26 עובדי בניין בתאונות עבודה – כ-50% מההרוגים בכלל תאונות העבודה במשק. ב-2011 נהרגו 38 פועלי בניין, שהיוו כ-60% מכלל ההרוגים בתאונות עבודה. ב-2012 וב-2014 נהרגו 31 עובדים, ב-2013 32 פועלים מתו בתאונת עבודה וב-2015 מספר ההרוגים עלה ל-35 – 193 הרוגים בשש שנים. בתקופה זו רוב ההרוגים בתאונות עבודה – 54.5% היו בתאונות באתרי בנייה.
בניגוד לסטריאוטיפים, מהנתונים עולה כי בשנים 2010, 2011 ו-2015 רוב ההרוגים בענף הבניין היו ישראלים. בשש השנים הקודמות נהרגו 95 פועלי בניין ישראלים לעומת 98 זרים ותושבי הרשות הפלסטינית.
"מחסור חמור בפיקוח"
המחקר חשף שורת כשלים בפיקוח ובענישה: "משרד הכלכלה פועל במחסור חמור של מפקחים ותקנים קיימים לא מאוישים. המשטרה לא מגייסת שוטרים עם הכשרה לאיתור עבירות בתחום הבטיחות ואין לה את ההכשרה לנהל חקירה איכותית בתחום הפרות בטיחות בבניין". כמו כן הפנו אצבע מאשימה כלפי הפרקליטות, שבמקרים רבים אינה מגישה כתבי אישום - ולא מעבירה מידע על תוצאות החקירה למשרד הכלכלה או לרשם הקבלנים. גם המשטרה לא מיידעת על תוצאות החקירה.
"יש מחסור במפקחים, שוטרים שאינם מיומנים ומחסור בהכשרות איכותיות לתפקידים באתרי בנייה", הדגישו בכנסת. בעקבות המחקר הכנסת אישרה חוק חדש בנושא: המליאה אישרה בקריאה שנייה ושלישית כי אתר בנייה שאירעה בו תאונה קשה ייסגר למשך יומיים לפחות, ומפקח עבודה יהיה רשאי להאריך את סגירת האתר ולהוציא צו לתיקון הליקויים. אם לא יתוקנו, "המחזיק במקום העבודה" עשוי להישלח לשנתיים מאסר או קנס בסך 75 אלף שקלים. למרות זאת, ההבנה היא שמדובר באמצעי שאינו מהווה התרעה משמעותית דיה מול הקבלנים.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת הציעו לאחרונה להציע לקבלנים תמריצים חיוביים על מנת שישמרו על בטיחות עובדיהם: "אנו מציעים שבמידה ומעסיק ביצע התאמות בטיחותיות וקיבל אישור על עמידתו בתו התקן, יידרש לשלם עד תשעה ימי פגיעה בלבד. לעומת זאת, מעסיקים שבחרו שלא לבצע את ההתאמות הבטיחותיות הנדרשות יידרשו לשלם שיעור משמעותי יותר מדמי הפגיעה של העובד". בכנסת ציינו כי לא מדובר בשינוי מנגנון הפיצוי לעובד.