עד כמה חריף מצבם של הקשישים בישראל? כתבתו של אילן לוקאץ' ששודרה ב"אולפן שישי" חשפה את מצוקתם של קשישים, שנאלצים לעבוד בגיל מתקדם ובתנאים קשים על מנת להתקיים. עד כמה מדובר בתופעה שכיחה? המספרים בנושא סותרים - ובעיקר מבהילים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

בדוח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האזרח הוותיק באוקטובר 2015, עולים נתונים מדאיגים: אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מנתה בסוף שנת 2014 כ-900 אלף איש - כ-11% מאוכלוסיית המדינה, מחציתם בני 75 ומעלה.

עד שנת 2035, יעלה חלקם באוכלוסייה ל-14.6% שיהוו כ-1.66 מיליון איש. שיעור התעסוקה בקרב בני 65 ומעלה היה 17.9% בשנת 2014 - נתון שפירושו שאזרח ותיק אחד מכל חמישה כמעט, נאלץ לעבוד. מבין המבוגרים המועסקים בשוק העבודה - 25.9% הם גברים ו-11.5% הן נשים.

51.8% מבין המועסקים עובדים במשרה מלאה בדרך כלל (35 שעות בשבוע או יותר) ו-48.1% מהם עבדו במשרה חלקית. בקרב הגברים, 63.3% עבדו במשרה מלאה ו-36.7% עבדו במשרה חלקית - ואילו בקרב הנשים, המצב הפוך (31.4% ו-68.6% בהתאמה). 34.2% מהמועסקים בני 65 ומעלה עבדו כמנהלים או כבעלי משלחי יד אקדמי ו-24.1% עבדו כפועלים מקצועיים או בלתי מקצועיים.

למעלה מרבע מהקשישים לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות

מחקר של ארגון הג'וינט על אוכלוסיית הזקנים בישראל עולה כי "משנות ה-70' של המאה העשרים נרשמה ירידה משמעותית בשיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב הזקנים, הנובעת מירידה בשיעור ההשתתפות של גברים זקנים בכוח העבודה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים זקנות נמוך יחסית ודי יציב לאורך השנים", נכתב. עם זאת צוין כי מאמצע שנות ה-2000 חלה עלייה בנתונים.

עצורים בחשד לעוקץ קשישים
צילום: רויטרס, חדשות

נראה כי העלייה באחוזי ההעסקה של מבוגרים מתואמת עם העלייה בנתוני העוני: בשנת 2013 חיו בישראל כ-100 אלף משפחות שבראשן עומדים בני 65 ומעלה שהם מתחת לקו העוני. תוחלת העוני בקרב משפחות אלה הייתה 23%. קצבאות הזקנה והשלמת הכנסה (תשלומי העברה) אמנם מחלצות חלק ניכר מן הזקנים ממעגל העוני, אלא ש-5% מהזקנים בכלל לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות - מזון, חשמל, טלפון ועוד ו-22% לא כל כך מצליחים.

מנתוני השנתון הסטטיסטי מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, נכון לסוף שנת 2014, נמצא כי 43% מהקשישים שעברו את גיל היציאה לפנסיה (67 לגברים ו-62 לנשים) מקבלים פנסיה שוטפת. ומה עם היתר, שמהווים למעשה את הרוב? הם מסתמכים, לפי הנתונים, על קצבת זקנה - ו-23% מתוכם על השלמת הכנסה. עם זאת, יש לציין כי לפני נתוני הביטוח הלאומי ב-1980 קיבלו 45% מהקשישים השלמת הכנסה וב-1990 27% נזקקו להשלמה - כך שמדובר בירידה לאורך זמן.

היישובים בהם רוב הקשישים מקבלים השלמת הכנסה הם ערערה שבנגב, לקייה, כסייפה, רהט, שגב שלום ובני עי"ש. המועצות האזוריות בהן התופעה העגומה רווחת במיוחד הן אל קסום (59%), אל בטוף (46%) ובוסתן אל מרג' (31%).

קשישםי ויתרו על מיזוג אוויר, תרופות וטיפולים חיוניים  

על מה למעשה הקשישים מוציאים את כספם המועט? לפי אותו מחקר הרכיב המרכזי הוא דיור - 28% מההוצאה החודשית עבור בני זוג מבוגרים. כשקשיש/ה מתגורר/ת לבד ההוצאה על הדיור עולה ל-37%. יתר ההוצאות המשמעותיות: תחבורה ותקשורת (17%) ומזון (17%). ההוצאה על חשמל וחימום הדירה מהווה 27% מההוצאות על אחזקת הדירה ומשק הבית במשקי בית של קשישים.

ארכיון
צילום: חדשות 2



נכון לשנת 2013, כ-40% מבני 65 ומעלה דיווחו כי ויתרו על אמצעי חימום או קירור של הבית בגלל קשיים כלכליים. 13% דיווחו שוויתרו על תרופות (מתוך אלה שהיו זקוקים לתרופות) ו-43% דיווחו שוויתרו על טיפול שיניים (מתוך אלה שהיו זקוקים לטיפול שכזה) %60 ויתרו על ביטוח בריאות משלים (מתוך אלה שאין להם ביטוח משלים).

41% מהנשאלים דיווחו כי ויתרו על אוכל ו9% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביום. אחוז האנשים שדיווחו על כך שנאלצו לוותר יורד בדרך כלל עם הגיל, אך הוא גבוה יותר בקרב בני 65-74 מאשר בקרב בני 75 ומעלה. כרבע מבני 65-74 דיווחו שוויתרו על תיקון ליקויים בדירת.