ידוע לכל שהשפה העברית המדוברת מושפעת במידה רבה משפות לועזיות - כך הפכו מילים כמו טלפון, טרקטור וטלוויזיה לחלק בלתי נפרד מהשפה והן כנראה כבר לא ילכו לשום מקום. אבל מה לגבי המילים החדשות שנכנסות לחיינו? לכבוד השנה העברית החדשה בדקנו מהם החידושים האחרונים בשפה העברית, לאילו מילים לועזיות כבר לא מנסים למצוא תחליף ומהן המילים שצפויות להיכנס בשנה הקרובה ללקסיקון שלנו?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

התחום העיקרי בו השפה הלועזית תופסת את מקומה של העברית הוא התחום הטכנולוגי. בכל פעם שיוצאת לשוק טכנולוגיה חדשה נראה שהעולם כולו - בהמון שפות - מתכונן, מתרגש ומכיר את הפיתוח הרבה לפני שמישהו שם עליו את ידו. המצב הרצוי היה שגם השפה תכין את עצמה להתפתחות ותכשיר מילים חדשות ותקניות לפיתוחים האחרונים, אבל בפועל השפה המדוברת פשוט לא עומדת בקצב.

כך יוצא שרבים מאיתנו כלל לא יודעים שלאותם פיתוחים טכנולוגיים יש גם תרגום הולם בעברית. אילו הייתם מקבלים מסרון ובו הזמנה ל"ישיבת יוצרים על היישומון בכתובת שתישלח במסרון לנווטן", במבט ראשון ודאי לא היה לכם כל כך ברור מה כוונת המשורר. אך בסך הכל מדובר בתרגום עברי למשפט "ישיבת קריאיטיב על האפליקציה תתקיים בכתובת שתישלח בוואטסאפ ל-GPS".

"טכנולוגיית המידע זה תחום שמתפתח במהירות מדהימה", אמרה רות ספירו, העורכת הלשונית של חדשות 2. "כולם למשל משתמשים במילה 'מייל', אבל מה דעתכם לומר 'דוא"ל'? זה שקוף, ברור וזה קצר. אני גם מקווה שבשנה החדשה ה'סאמרטפונים' ייעלמו ובמקומם יהיו רק 'טלפונים חכמים'".

איך אומרים אפליקציה בעברית?

גם לראשי התיבות GPS יש מילה בעברית. "למה לא להשתמש במילה נווטן?", שואלת ספירו ומוסיפה "אפשר גם להגיד יישומון במקום אפליקציה, זה אפילו קצר יותר". במקום המילה אינטרנט מבקשת העורכת הלשונית שנגיד 'מרשתת', ולגבי SMS המילה העברית הנכונה היא מסרון.

"דיסק און קי" המוכר לכל הוא בכלל המצאה ישראלית, כל שראוי שנקרא לו בשם העברי "החסן נייד". גם את המילה "טוקבק" ממליצה ספירו להחליף ב"תגובית", ואילו לזה שכותב את התגוביות היא ממליצה לקרוא "תגובן" ולא "טוקבקיסט".

רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה העברית ללשון, הסבירה מדוע לציבור קשה לקבל את המילים העבריות החדשות: "השפה היא דבר טבעי ומתפתח. אי אפשר לנבא איזו מילה תתפוס ואיזה תישאר על רצפת עורכי המילונים".

"לדוגמא המילה 'תצרף', שמששמעותה 'פאזל', נכנסה לשימוש על ידי האקדמיה בשנות ה-80, אך עדיין לא נטמעה בשפה", הסבירה גדיש. "המילה העברית ל'פרגולה' - 'מצללה' - קיימת כבר משנות ה-50 ועדיין לא נכנסה לשפה, אך היא חודשה השנה בניסיון נוסף להטמיע אותה. המילה מסרון לעומת זאת הצליחה לחדור במהירות".

מהיכן מגיעות המילים החדשות?

לצד החידושים הטכנולוגיים, לשפה העברית נכנסות גם מילים מספרי מדע בדיוני ומתחום הרפואה - מעבר בין עולמות למשל, שאמנם אינו ישים בעולמנו כרגע אבל בהחלט קיים במדע הבדיוני, נקרא בעברית "תעתוק". במילון המונחים ברפואה נוספה בשנה החולפת המילה "קיהיון" שנועדה להחליף את "שיטיון" (דמנציה), משום שזו נתפסה כמילה מעליבה.

חידוש חשוב נוסף שהתווסף לעגה הרפואית השנה היא המילה "שקיפה". מטרת המילה היא להחליף את שמן של כל הבדיקות הרפואיות עם הסיומת "סקופיה", שמתארות למעשה כל בדיקה חודרנית בה משתמשים בעינית או מצלמה לאיתור הבעיה הרפואית. כל למשל אמרו מעתה "שקיפת מעי" ולא "קולונוסקופיה". המילה העברית למצב "פוסט טראומטי" היא "הלמת", שמקורה בצירוף המילים "הלם קרב". בנוגע לתקופת גיל הבלות, השימוש הנכון יהיה במונח "תקופת תום ווסת". 

ולמרות כל החידושים בשפה, לאקדמיה ללשון יש עדיין מילים שממתינות על המדף - התקל שהוא "באג" עדיין ממתין לאישור, ומילים כמו וינטאג', טוסטר לחיץ וקאפקייק עדיין מחכות לתחלופה עברית . אך בינתיים, נדמה שהמציאות תמשיך להתגבר על השפה המדוברת ולחזק את הצורך להמציא עוד ועוד מילים חדשות.