חוקרים מהאוניברסיטה העברית, רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן מצאו שיטה מקורית במיוחד לייצר בירה: הם בודדו שמרים שנמצאו בתוך כלי חרס עתיקים בהם יוצרו הבירות בתקופה הקדומה, ניקו אותם מחיידקים והכינו מהם משקה אלכוהולי איכותי בעל טעם דומה לזה שהיו שותים בעבר הרחוק. "זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זה לא נעשה אף פעם בעבר", הסביר ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות שלקח חלק בניסוי המעניין.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשלב הראשון של המחקר נעזרו החוקרים ביקב "קדמא" בכפר אוריה שבשפלה והוכיחו שאפשר לבודד שמרים מכלי חרס - גם לאחר שנשמרו בתוכם במשך אלפי שנים. בשלב הבא, בחרו החוקרים את אוסף הכלים שעליהם יתבסס המחקר: הכלים שנבחרו היו מתקופות שונות בהיסטוריה, משנת 3000 לפני הספירה ועד המאה הרביעית לפני הספירה - מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה ועד ימי נחמיה שמלך על יהודה תחת שלטון פרס.
הכלים נאספו מאתרים שונים כמו עין-בשור שבנגב, חפירות הצלה ברחוב המסגר בתל-אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית ורמת רחל. בשלב האחרון של מחקרם, יצרו החוקרים בירות מהשמרים העתיקים. הבירות החדשות נבדקו על ידי צוות מומחים שקבע כי הן ראויות לשתייה ואפילו איכותיות וטעימות למדי.
ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות הדגיש את חשיבות התגלית: "אנחנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית, זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זאת אומרת מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול, זה לא נעשה אף פעם בעבר". ופרופ' יובל גדות, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב, הוסיף: "חפרנו ברמת רחל, האתר הפרסי הכי גדול בממלכת יהודה, ומצאנו בו ריכוז גדול של קנקנים שכתוב עליהם את האותיות י', ה', ד' - יהוד. במקום מלכותי כמו רמת רחל הגיוני שתהיה צריכה של אלכוהול, מקום בו ישב הנציב הפרסי".
לדברי ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, "הפלא הגדול כאן זה שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים לאורך אלפי שנים ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית, שאגב היו בכלל לא רעים. מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים - יש למחקר חשיבות רבה לתחום של ארכיאולוגיה ניסויית המנסה לשחזר את העבר". ופרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן סיכם: "הממצאים קורמים אור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה".