בקרוב בישראל? לוחמות אש על ארבע

החיות שמסייעות במניעת שריפות: האש שהשתוללה בשבוע שעבר ברחבי הארץ והנזק הרב שגרמה לטבע ולרכוש העלתה שוב את השאלה כיצד ניתן למנוע את התפשטות השריפות בפעם הבאה, ומתברר שיש מי שחשב על פתרון מקורי במיוחד.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בקליפורניה שבארה"ב, בה השתוללו לפני כחצי שנה שריפות ענק שגבו את חייהם של יותר מ-100 בני אדם וכילו אלפי דונמים - מה שהוביל לנזקים כספיים של מיליארדי דולרים, מופעלת לאחרונה יוזמה של וטרינרית ולוחם אש מקומיים שמשתמשים בעיזים כדי למנוע התפשטות של שריפות.

העיזים, כך לדבריהם, הן אמצעי מושלם לשליטה בצמחייה הנמוכה, שאותה הן פשוט זוללות. חיבתן לחורש, גמישותן וגודלן המאפשרים להן לחדור לאזורים קשים לגישה או בעלי טופוגרפיה מסובכת מובילים לכך שהן מדללות את הצומח ומתחזקות אזורי חיץ שמקשים על התפשטות האש.

עבודתן השקטה והידידותית לסביבה, בטח בהשוואה לאמצעי כיסוח מכניים, שכנעה אפילו את גוגל לשכור עדר של 200 עיזים שילחכו את הצמחייה סביב מטה החברה בקליפורניה (וגם ידשנו את הקרקע שם תוך כדי). האקלים בקליפורניה מסווג כ"ים תיכוני" שכולל קיץ יבש וחם - כמו בישראל, ולכן, נראה שאין סיבה שמודל העיזים הזוללות נגד שריפות לא יתאים גם לנו.

עיזים נגד שריפות - גם בישראל?

דו״ח מבקר המדינה בנושא היערכות לשריפות מתח ביקורת על מחדלים וכשלים במערך הכבאות וההצלה, אך גם חזר והדגיש את חשיבותן של פעולות שעשויות למנוע, להאט ולהפחית את עוצמתן ואת נזקיהן של שריפות עתידיות.

היער והחורש בישראל הם חומר בערה דליק מאוד - לכן המלצת המבקר כללה דילול צמחייה נמוכה, המשמשת כ״סולם״ בערה ללהבות השואפות מעלה ויצירת אזורי חיץ שיעצרו את התפשטות השריפה. שתי המשימות האלו מתאימות מאוד לעזים, שיכולות להפוך לכלי חשוב במניעת התפשטות שריפות.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מנסה בחודשים האחרונים למצוא דרכים לעידוד רעייה של עיזים בחורש בישראל, מתוך ההבנה שהן המתאימות ביותר למשימה. בימים אלו משרד החקלאות שוקד על הגדלת מספר ה"עיזים לוחמות האש". כיום יש בישראל מעט מאוד עדרי עיזים, רק כ-60 עדרים מוסדרים במדינה כולה.

״אנשי המקצוע והחוקרים בתחום המרעה ערים לרעיון השימוש ברעיית לחץ לצורך הפחתת צמחייה למניעת שריפות כבר כמה שנים״, אומרות ד"ר אורית גינזבורג, ראש תחום מרעה ושטחים פתוחים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וד"ר ליזה בקר, עמיתת תכנית ממשק במשרד החקלאות.

״נושא השריפות הוא בעיה רצינית, שצפויה להחמיר יחד עם ההתחממות הגלובלית", הו מוסיפות, "העלות של תשלום לעדר עיזים לצורך מניעת שריפות היא זולה משמעותית לעומת אמצעי כיסוח צמחייה אחרים (ידניים או מכניים) ובוודאי שזולה בהרבה מעלויות השיקום ותשלום הפיצויים לאחר שריפה, שיכולים להגיע גם לעשרות מיליוני שקלים״.

אלא שפתרון העיזים עדיין לא פשוט ליישום בישראל: עדיין קיים קושי כלכלי ותכנוני בהקמת עדרי עיזים. לדברי גינזבורג ובקר, "השוק הישראלי קטן מדי בשביל שגידול עצמאי יהיה רווחי. לכן, אי אפשר פשוט להעתיק את המודל האמריקאי, אלא צריך להתאימו למצב בישראל".

על מנת לנסות להתגבר על הקושי הכלכלי של מגדלי עיזים להחזיק עדר במרעה, יצא משרד החקלאות בנובמבר 2018 במיזם "תכנית אב למרעה עיזים", במימון של הקרן לשטחים פתוחים ובשיתוף מכון דש"א, קק"ל, רט"ג, המשרד להגנה הסביבה, נציגי ועדות תכנון ובניה, חוקרי מכון וולקני וכן הרשויות המקומיות המשתתפות בפיילוט. המטרה: ליצור מנגנון כלכלי שבו עדרי עיזים מתוגמלים על שרותי הרעיה שהם מספקים למניעת שריפות.