אילנה קליין מראשון לציון נולדה באירופה בתקופה של סוף מלחמת העולם השנייה ושרדה את הימים הקשים ההם. היום, 72 שנים אחרי, היא משתתפת בקמפיין "ניצחנו" של ניצולי השואה בעיר, בו הצטלמו 11 ניצולי שואה וסיפרו את סיפור המלחמה שלהם. "המסר שלי הוא 'והיגדת לבינך' – אם הדור שלנו, של ניצולי השואה הולך ונעלם, לא יהיה מי שיספר את הסיפור".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
סיפור ההישרדות של אילנה התחיל במערה אפלה ביער, שם היא נולדה. "כבר אז נחשבתי לפלא מהלך – כי מי שרד אז ביער? הרבה אנשים הרגו את הילדים שלהם כי הם בכו, סתמו להם את הפה, זרקו אותם".
"פעם אחת באו לאמא שלי בטענות - למה אני עדיין חיה, למרות שהם נאלצו לחנוק את ילדיהם", המשיכה קליין לספר. "אמא שלי אמרה שהיא לא מסוגלת לחנוק אותי אבל שמה אותי על האש. חשבו שאני כבר איננה - והשלג החזיר אותי לחיים".
למעשה, ההורים נאלצו להשליך את אילנה הקטנה למדורה שהדליקו מחוץ למערה על מנת להתחמם. כשהפסיקה לבכות וכולם חשבו שכבר מתה, הוציאו את גופתה מהאש והעבירו אותה לשלג, אז התברר שהיא עדיין בחיים.
קליין סיפרה שאחותה הגדולה מתה בצורה דומה לדרך שהיא כמעט איבדה את חייה מספר שנים קודם לכן: "כולם התלוננו, במיוחד אחי הגדול, הוא שאל למה צריך אותה ואמר שהם לא יוכלו לגדל אותה. היא הייתה בת שנה, אפילו פחות".
"זיכרון השואה חייב להישמר"
"אמא שלי לא רצתה, אבל בסוף לא הייתה לה ברירה, אז היא יצאה החוצה ושמה אותה על ערסל", סיפרה קליין והמשיכה את הסיפור הקשה על אחותה: "באותו הרגע נכנס גרמני שהכיר את המשפחה. הוא זיהה את הילדה, חשב שכל המשפחה, כלומר ההורים כבר מתים והחליט להשליך אותה אל האש. אמא ראתה את כל זה וסיפרה שבמשך כל השנים הריח של הבשר השרוף לא עזב אותה".
אילנה והוריה עלו לארץ כשהייתה בת שלוש, אמא אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי "גהה" ואת אילנה שלחו לקיבוץ תל יוסף, שם גדלה. "אני אסירת תודה לקיבוץ ולמשק", היא אומרת היום. "אלוהים אהב אותי לפחות בקטע הזה. גדלתי במשפחה בריאה, בחברה ובקהילה בריאה".
אילנה השתקעה בראשון לציון, שם עבדה במשך 40 שנה במערכת החינוך המיוחד בעיר וביבנה הסמוכה. "למדתי, פעלתי וכתבתי", היא מספרת. "הוצאתי 18 ספרים ויש לי עוד 2 בדרך".
בקמפיין "ניצחנו", ביוזמתו של ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, צולמו 11 ניצולי שואה תחת המסר: "מחבקים וזוכרים את שורדי השואה כל ימות השנה". בעירייה סיפרו שמטרת הפרויקט היא לעורר מודעות בקרב הדור הצעיר. כ-1,000 שלטי חוצות נתלו בתחנות אוטובוס בעיר, עם תמונותיהם וסיפוריהם של הניצולים. הערים התאומות של ראשון לציון בגרמניה, פולין, אוקראינה, צרפת ורומניה הסכימו לקחת חלק בפרויקט ולתלות את השלטים גם הן.
"היה לי חשוב שהדור הצעיר ובעיקר הילדים יכירו את הסיפורים וישמעו את השורדים", סיפר ראש העיר קינסטליך. "זיכרון השואה חייב להישמר, זהו הבסיס לקיומנו. לצערנו הרב עוד כמה שנים כבר לא יהיו בנינו ניצולי שואה וחובתנו המוסרית היא להמשיך ולספר את סיפורם, זיכרונם וגבורתם". קינסטליך הוסיף כי "גל האנטישמיות שפוקד את העולם מחייב אותנו הזכיר ולא לשכוח ולכן זה חשוב ומרגש שהערים התאומות שלנו בגרמניה, פולין, אוקראינה, צרפת ורומניה הסכימו לשתף פעולה בקמפיין השורדים".