לפני שבוע, שירן הרוש-לוי, בת 30 ממרכז הארץ, הגיעה לבית החולים בילינסון בפתח תקווה כשהיא נושאת ברחמה זוג תאומות - בנותיהן הבכורות שלה ושל בעלה. אלא שבמקום לצאת מבית החולים כמשפחה טרייה ומאושרת, נאלצו שירן ובן זוגה להתמודד עם חוויה מטלטלת וקשה במיוחד - לידה שקטה, מונח לא רפואי שמתאר לידת עובר מת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על אף שלא מדובר בתופעה נדירה במיוחד, נושא הלידות השקטות עדיין לא זוכה להתייחסות מספקת ונחשב לסוגייה רגישה וכאובה שרבים מעדיפים להימנע מלדבר עליה. אבל שירן בחרה לנהוג אחרת, ובפוסט מרגש ונוגע ללב שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, היא שיתפה בפתיחות ובאומץ בטראומה הקשה שלה ושל בעלה.
"אף פעם לא הייתי מה'כותבות', הפוסטים אצלי בפייס ובאינסטוש לא מעמיקים במיוחד, בכל זאת, כולם מנסים לצייר 'חיים מושלמים', ועכשיו, החוויה המטלטלת והמאתגרת שאנחנו חווים לבד, ביחד כזוג וגם ברמה המשפחתית היא קשה, מרסקת וכואבת ואין מילים שיוכלו לתאר את ההרגשה שלנו", מודה שירן בתחילת הפוסט. "כתבתי פוסט מנבכי נשמתי לעיני כל, נושא קשה שמסתבר שלידה אחת מתוך שש היא לידה שקטה ועדיין לצערי ממעטים לדבר עליו".
"היום אני רואה שבפוסט שלי הצלחתי לנפץ איזו תקרת זכוכית בנושא ואני רק מודה לאלוהים שנותן לי את הכוחות להיות הקול של אותן מאות הנשים ושם לי את המילים הנכונות בפה. מיום שלישי אני מוצאת את עצמי צמודה לטלפון, עונה לשיחות, להודעות הפרטיות, לשיתופים ולאלפי התגובות שמאוד מחזקות אותי אבל במקביל גם שואבות ממני. בהסתכלות שלי על עצמי כרגע אני מרגישה שהשיתוף היה לי נכון ומכיל. אפשר לומר שאפילו העלה אותי כמה מדרגות בעיכול ובהתמודדות עם החוויה שעברנו מבחינה נפשית".
"הציפייה לבנות שלנו שגידלתי בבטן היא מרגשת, כיפית ועילאית, הרגשנו על גג העולם, להפוך מזוג למשפחה, להכפיל את עצמינו. שמחנו כל כך שיהיו לנו תאומות, אפילו צחקנו על זה שהאלוהים עשה לי מבצע והביא לי שתיים במחיר אחד, כי מי לא אוהבת מבצעים? כל הסביבה שלנו ואנחנו היינו ב'היי' מטורף".
"לא כולם יודעים ומכירים את המושג 'לידה שקטה', מישהו אפילו אמר לי 'מזל טוב' ומיד עניתי לו: 'ברוך ה' שאתה לא יודע' ומסבירה בקצרה, כמו שגרירה שנכפה עליה להיות כזאת. פתאום אני מוצאת את עצמי 'כותל' לאנשים שמרגישים צורך לשתף את הסיפור האישי שלהם מתוך רצון לתמוך, לתת תקווה ולהראות שיש נחמה - והיא תגיע, אני יודעת. יש משהו מאוד מחבר בשיח של שני אנשים שעברו את אותה חוויה קשה של לידה שקטה, לאבד תינוק שרק הגיח לעולם זה לא טבעי, לא נתפס ומנפץ את הלב לרסיסים קטנים".
"ההתמודדות היא לא פשוטה, כל רגע מתמודדים מחדש, הדמעות והבכי פתאום מגיעים משום מקום בלי התראה מוקדמת, הלב פצוע ומדמם. אחרי כל השיחות עם אנשים שחוו את האובדן לפני שנים אני מבינה שהכאב תמיד נמצא, הוא תמיד שם ותמיד יהיה איתנו, עד היום האחרון שלנו בעולם. בהתמודדות שלי אני כותבת המון ושומעת מוסיקה, העיקר שלא יהיה שקט, לא יכולה לסבול את השקט עכשיו".
"הבטחתי לדור שלי שאני כל יום אצא מהבית, כל יום אני אמצא סיבה לקום, להתלבש ולצאת גם אם זה אומר להמציא לעצמי סידורים ולתת לאנשים לעקוף אותי בתור לבנק כי אני פשוט לא ממהרת, אבל כל יום אני אצא ואנחנו נלמד לחיות עם הכאב ולא בצלו".
בהמשך הפוסט, חושפת שירן את שיטת ההתמודדות הפרטית שלה עם העצב והכאב, מתוך תקווה שדבריה ייסיעו הן לנשים אחרות שנמצאות בסיטואציה דומה והן לאנשים אחרים מהסביבה הקרובה שלא תמיד יודעים כיצד להתנהג ולספק את התמיכה הנדרשת: "ההתמודדות עם האנשים היא מגוונת, לא כולם יודעים מה להגיד ויותר מזה - ההתמודדות היא גם שלהם, להתקשר ולהשתתף בכאבינו זה לא פשוט. אני משתדלת לדון לכף זכות כי הסיטואציה באמת מורכבת ולא פשוטה".
"תודה לה' שנותן לי את הכוח. יש את ה'מאיצים' שתחזרי לשגרה ו'יאללה', אבל קחו לעצמכם שניה, איבדתי שתי בנות ומותר לי להתאבל ואפילו רצוי שאתן לעצמי את כל הזמן שאני צריכה! אין נכון ולא נכון, כל אחד מתמודד בדרך שלו. אל תשאלו שאלות למה זה קרה, זה לא באמת ישנה את התוצאה הסופית והקשה".
"תשאלו איך אני מרגישה, איך אני מעבירה את היום, מה אני עושה כדי להתמודד. אני יכולה להגיד דבר אחד וחד משמעי - עכשיו אני שמה לב לכוחו של החיבוק, כמה הוא נותן כוחות והרגשת ביטחון, הרגשה של בית. תחבקו ותקשיבו - פשוט. באחת משיחות הטלפון שקיבלתי נאמר לי: 'ה' ממית, מחיה ומצמיח ישועה'. ברוך ה' אנחנו בשלב המצמיח ישועה".
"אני לא יכולה לסיים לכתוב בלי להודות לצוות ביה"ח בילינסון, על האנושיות, האכפתיות והרגישות. לכל הצוות, מעובדות הניקיון ומחלקות המזון עד איילת המיילדת, מיכל העובדת הסוציאלית ואורית האחות האחראית על העוברים. ולרופא שהוכיח לי שיש מלאכים בדמות רופאים, ד"ר יובל גיאלצ'נסקי, קרן האור שלנו בכל ההיריון. תודה שהקלתם ולו במעט על הכאב הגדול שלנו. תודה לכולם על המילים התומכות".
"מאחלת לכל הנשים היריון משעמם, לידה קלה כמו תרנגולת ובידיים מלאות. ולנו אאחל שבעזרת ה' תוך שנה נעלה פוסט עם תמונה משפחתית, חיוך גדול ותינוק בריא ומאושר על הידיים. המילים האלו מוקדשות לבכורות המלאכיות שלנו שי-לי והלל, אבא ואמא משוגעים מאהבה".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il.