ירושלים היא לא רק בירת ישראל אלא גם הגדולה בעריה, הן מבחינת שטחה והן בהיבט של כמות התושבים. מעמדה המיוחד אף קיבל ביטוי חוקתי בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שמזכה את העירייה, בין השאר, במענק שנתי מיוחד שתפח בשנים האחרונות למאות מיליוני שקלים - ועדיין, היא נחשבת לאחת הערים העניות והמטונפות בישראל, עם הגירה שלילית הולכת וגוברת, מה שככל הנראה מסביר למה תושביה דירגו אותה במקום האחרון במדד שביעות הרצון בקרב כלל ערי ישראל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לרגל יום ירושלים, מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם היום (ראשון) דוח ביקורת מיוחד תחת הכותרת "ירושלים - חלק שני", שעוסק במצבה של עיר הבירה בשנים 2007-2016. הדוח מעלה תמונה עגומה של עיר בירה שנאבקת לשרוד כלכלית בכוחות עצמה עם 38% מהמשפחות שחיות מתחת לקו העוני ותוך שהיא סובלת זה שנים מהזנחה מצד הממשלה, שבינתיים ממשיכה לגרור רגליים תקופה ארוכה בהעברת משרדיה לירושלים, בניגוד להחלטות ממשלה רבות בנושא.
בירושלים מתגוררים כעשירית מתושבי ישראל, כמעט 900 אלף בני אדם, ויותר מפי שניים מהכמות בעיר השנייה בגודלה, תל אביב. מספר התושבים הגדול משפיע על היקף השירותים שהעירייה נדרשת לספק להם, אך מדוח המבקר עולה כי היא אינה מצליחה לעמוד בצרכים המגוונים שמתעוררים בעיר כה מורכבת. כתוצאה מכך, לצעירים רבים לא נותרה ברירה אלא לארוז את חפציהם ולעזוב לעיר אחרת, לרוב למרכז הארץ.
בעשור האחרון ירושלים התאפיינה במאזן הגירה השלילי הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות בישראל. בשנים 2007-2016 עזבו את עיר הבירה כ-72,600 תושבים - כמעט עשירית מסך תושביה. פרופיל התושבת הממוצעת שבוחרת לעזוב את ירושלים היא צעירה חילונית בת 27, בעלת תואר אקדמי, שמחליטה לעבור לגור בתל אביב.
ממחקר שעיריית ירושלים ירושלים ערכה ב-2015 עולה כי כמחצית העוזבים בשנים 2008 עד 2013 היו חילונים, כרבע מהם דתיים ועוד כרבע חרדים. כמעט מחצית מאלה שהחליטו לא להישאר עברו לגור באזור תל אביב וכשליש במטרופולין ירושלים. כשני שלישים מהעוזבים הם בני 20 עד 34 כאשר 61% מהם בעלי השכלה אקדמית. "שיעורו הגבוה של מאזן ההגירה השלילי בירושלים ביחס לערים אחרות אינו נובע רק מריבוי ההגירה אל מחוץ לעיר, אלא גם ממיעוט ההגירה אליה - דבר המצביע על כוח משיכה נמוך יותר ביחס לערים אחרות", נכתב בדוח.
הפרצות בגדר שמסכנות את התושבים
המבקר התייחס בדוח גם למצבה הביטחוני הרגיש של ירושלים והצביע על ליקויים משמעותיים בנוגע לעמידה בנהלי האבטחה והבידוק הביטחוני במעברים באזור ירושלים, בהכשרת המפקדים ובכשירותם המבצעית של המאבטחים במעברים. לפי הדוח, נכון למועד סיום הביקורת נותרו שתי פרצות לאורך תוואי המכשול בגזרת עוטף ירושלים.
"פרצות אלה מאפשרות כניסה של שב"חים משטחי יהודה ושומרון לירושלים ובכך מסכנות את ביטחון תושבי ישראל", העיר המבקר. בהקשר זה המבקר ציין את הצעירה אורי אנסבכר ז"ל בת ה-19 מתקוע, שנרצחה באכזריות ביער עין יעל בחודש פברואר על-ידי מחבל מחברון שחדר לירושלים דרך אחת הפרצות.
"חרף הערות קודמות של מבקר המדינה, המשטרה אינה מיישמת את החלטות הממשלה ומסרבת לקבל את הנחיות השב"כ במעברי עוטף ירושלים, שבידיו הסמכות בתחום הטיפול הביטחוני", ציין המבקר. "המשך קיומן של פרצות במכשול אשר מאפשרות כניסה של שוהים בלתי חוקיים משטחי איו"ש מסכן את ביטחון תושבי ישראל בכלל ותושבי ירושלים בפרט".
כל ילד שני חי בעוני
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, אוכלוסיית ירושלים מנתה 882,700 תושבים, מתוכם 60.8% יהודים, 36.2% מוסלמים וכ-3% נוצרים ובני דתות אחרות. לשם השוואה, שיעור היהודים מכלל האוכלוסייה בישראל השנה עמד על 74.7% (6,446,100 תושבים), שיעור המוסלמים עמד על 17.7% (1,524,000 תושבים) ושיעור הנוצרים ובני הדתות האחרות על 7.6% (656,900 תושבים).
החל משנת 2002 חלה הידרדרות חמורה במצב הכלכלי-חברתי של העיר, וכך גם של התושבים. בשנת 1995 ירושלים הייתה מדורגת 5 (מתוך 10) באשכול החברתי-כלכלי, אך כעבור שבע שנים היא ירדה לאשכול 4. משם היא המשיכה לצלול בהדרגה עד שב-2015 דורגה באשכול 2. מנתוני הלמ"ס עולה כי 93% מכלל העיריות בישראל מדורגות גבוה מירושלים מבחינת מצבן החברתי-כלכלי.
כמו כן, ירושלים נמצאת במקום ה-13 בדירוג 14 הערים הגדולות לפי מדדי איכות החיים, ובמקום האחרון במדד שביעות הרצון מאזור המגורים. לעומת זאת, היא נמצאת במקום הראשון במדד מידת האמון במערכת הבריאות ובמקום השני במדד הציפיות ביחס לעתיד.
ב-2016 יותר משליש מהמשפחות בירושלים הוגדרו עניות וכ-55% מהילדים הגדלים בה חיים בעוני. לעומת זאת, באותה שנה שיעור הילדים העניים בכלל הארץ עמד על כ-31%, מתוכם כ-23% בחיפה וכ-10% בתל אביב. "נתונים אלו מלמדים על תחולת עוני גבוהה מאוד בירושלים, הן ביחס לכלל הארץ והן ביחס לחיפה ותל אביב, וכן על מגמת גידול בממדי העוני בירושלים", נכתב בדוח. "הגידול במצוקת העוני בירושלים גם עלול להביא לגידול בהוצאות של העירייה בתחום הרווחה ולפגוע ביכולתה לגבות את מלוא מיסי הארנונה".
47% מהעוזבים ציינו כי הסיבה העיקרית למעבר היא מחירי הדיור הגבוהים. סיבות נוספות שצוינו היו רצון להתקרב למשפחה ולחברים, תעסוקה, איכות חיים ומתחים בין האוכלוסיות השונות בעיר. הדוח מעלה גם כי שיעור הפעילות העסקית בירושלים נחשב נמוך במיוחד - כמחצית מזה שבתל אביב, שם מתגוררים פי 2 פחות תושבים. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית ירושלים ולמשרדי הממשלה כי למרות התוכניות השונות שגובשו לאורך השנים, תחולת העוני בירושלים רק הולכת ומתרחבת והפערים בינה לבין רשויות אחרות לא מצטמצמים.
לפי דוח המבקר, התקציב של העירייה אמנם מאוזן, אך ללא מענק ירושלים היא הייתה נקלעת לגירעונות כבדים. בשנת 2007 שיעור המענק עמד על כ-6% מתקציב העירייה (כ-197 מיליון שקלים), ואילו בשנת 2017 הוא כבר עמד על כ-13% מהתקציב (כ-700 מיליון שקלים). "תלותה של עיריית ירושלים במענקי הממשלה הולכת וגוברת, הדבר חושף אותה לסיכונים כלכליים ועלול להביא לפגיעה ביציבותה אם יקוצץ הסיוע", קבע המבקר.
סכום המענק שמקבלת ירושלים נקבע מדי שנה במשא ומתן בין העירייה לממשלה, ולא לפי קריטריונים ברורים. מצב זה יצר בשנים האחרונות משברים מתוקשרים בין העירייה למשרד האוצר והביא לחוסר ודאות בתכנון הכספי. על אף סיכום ממרס 2018 בין משרדי האוצר והפנים על הקמת צוות לבחינת דרכים להגדלת ההכנסות העצמיות של העירייה, טרם הוקם צוות כזה. "מבקר המדינה העיר על כך בעבר, אך הליקוי טרם תוקן", ציין המבקר. "הדיונים בין נציגי משרד הפנים, משרד האוצר ועיריית ירושלים נקלעו למבוי סתום".
למרות שעיריית ירושלים מחויבת לספק לתושביה שירותי ניקיון ותברואה נאותים, כמו בכל רשות מקומית, ואף משקיעה מאות מיליוני שקלים בתחום, המבקר קובע כי היא לא עושה מספיק כדי לדאוג לניקיונה ולכך שתיראה מטופחת. "נמצא כי העיר מלוכלכת וממוקמת במקום אחרון במדד שביעות רצון התושבים מהניקיון באזור מגוריהם", כתב המבקר.
מהדוח עולה כי משקל האשפה הנאספת בירושלים נמוך בהשוואה לממוצע הארצי, זאת משום שהעירייה לא אוספת את כל האשפה שמייצרים התושבים. "חלק לא מבוטל מאשפה זו נותר פזור במרחב הציבורי ומותיר אותו מלוכלך", קבע המבקר.
1 מכל 4 במזרח העיר נושר מהתיכון
המבקר מקדיש חלק מהדוח למצבה הקשה של האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים, שחיה בעוני וסובלת מפערים עמוקים ביחס לשאר תושבי העיר. "המענה של רשויות המדינה לתושבים הערבים במזרח ירושלים חלקי ביותר, הן אינן פועלות די על מנת לשפרו, ובמקרים מסוימים אף אינן מממשות את אחריותן על פי דין", קובע המבקר.
בתחום החינוך, עיריית ירושלים ומשרד החינוך לא הקפידו להעניק חינוך חינם לכול, בין היתר בשל מחסור ניכר בכיתות לימוד במזרח העיר. לפי המבקר, כ-23,000 ילדים בני 3 - 18 לא רשומים בשום מסגרת חינוכית מוכרת. כמו כן, אחד מכל ארבעה תלמידים בכיתות ט'-י"ב נושר מבית הספר. "המדינה מחמיצה הזדמנות לקדם את שילובם העתידי של התלמידים במזרח ירושלים בתעסוקה ובלימודים גבוהים", כותב המבקר. "שיפור מצבם של תושבי מזרח ירושלים ייטיב הן עם התושבים והן עם המשק והחברה הישראלית בכלל, ואף יגביר את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל".
בטקס לפתיחת אירועי 50 שנה לשחרור ירושלים, במאי 2017, ראש הממשלה נתניהו אמר את הדברים הבאים: "ירושלים הייתה ותמיד תהיה בירת ישראל. שבועתנו העקבית, 'לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם הַבְּנוּיָה', אין לה משל בתולדות העמים. אנחנו נמצאים בירושלים בזכות, זכות שאין גדולה ממנה. זאת ירושלים, מוצפת אור, קורנת תקוות ההתחדשות והקידמה לכל תושביה, ואנחנו נקפיד על כך, וכך נפעל. אנחנו ניצבים פה בגאווה ובגאון, בירושלים, שהיא משוש חיינו, תפארת עמנו, בירתנו הנצחית והמאוחדת עד עולם". היא אולי הבירה הנצחית של ישראל, אבל בקצב הנוכחי היא כנראה לא תצליח לשרוד לנצח.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הדוח המדובר עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש לניקיון העיר. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדוח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן. התייחסות לכל סעיף מופיעה במענה העירייה המופיע בגוף דוח המבקר".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מברכת על דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה תדיר. דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מברך על הביקורת, ויפעל לתקן את הליקויים העולים בה במהרה. נדגיש, כי צה"ל קיבל לידיו את הגרסה הסופית לדוח לפני מספר ימים, וימסור מענה מטעמו לידי משרד מבקר המדינה בזמן הקרוב. כמו כן, נציין כי במרבית סעיפי הליקוי שצויינו בביקורת צה״ל הינו מבוקר משני בלבד. כבר במהלך הביקורת צה"ל למד את עיקריה, ומרבית הליקויים שעלו כבר טופלו או נמצאים בתהליך עבודה. המענה לליקויים ניתן כחלק מעבודת מטה נרחבת, במסגרתה התבצע ארגון מחדש של גזרת החטיבה המרחבית בנימין, בכדי לשפר את המענה המבצעי בגזרת עוטף ירושלים וכדי לייעל את התיאום ושיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון".
בהכנת הידיעה השתתף ירון אברהם.