היו שנים בהן נועם גרשוני לא רצה לשתף איש בסיפור שלו, אך היום הוא כבר עושה זאת על בסיס קבוע. הוא מספר על ההתרסקות מגובה קילומטר וחצי, על ההשרדות והשיקום שנחשבים לנס רפואי. בכל הרצאה, בארץ ובעולם, הוא מקפיד להזכיר את שני חבריו שלהם לא שיחק המזל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אחרי שלושה ימים, המשפחה והחברים החליטו שהגיע הזמן לספר את החדשות הרעות", הוא משתף. "הבחרו שהיה איתי במסור, רן כוכבא ז"ל, נהרג בהתרסקות. גם החבר הטוב שלי תם פרקש נהרג". בהרצאות הוא מסביר שדווקא הרגע הזה האו זה שהביא אותו לצאת מהדיכאון ולהתחיל לחיות מחדש: "החלטתי שאני אהנה מהחיים שלי, שאפיק מהם את המרב".
שש שנים אחרי הפציעה הוא כבר מצא עצמו בפארק האולימפי בלונדון, זוכה במדליית זהב במשחקים הפראלימפיים בטניס. "מהצד, אני יכול להבין שזה נראה כמו סיפור לא סטנדרטי - אבל אלה החיים שלי", הוא מצטנע. "ככה החיים שלי חצי התגלגלו-חצי כוונו. יש דברים שהגיעו פתאום משמיים ושינו את החיים שלי, היו לי ירידות ועליות, ואני גם מדבר על זה בכל שיחה ובכל הרצאה. אני שמח שאנשים מצליחים להתחבר לסיפור שלי".
השבוע הוא בילה הרבה זמן בירושלים, גם בחזרות לטקס המשואות. אבשלום קור עבר לו על העברית, זאב רווח עזר עם העמידה על הבמה - אבל הוא עדיין בטוח שהקול ירעד. "אומרים לי לא להתרגש ולחשוב על דברים אחרים - אבל אני לא רוצה", הוא מודה. "אני רוצה לחוות את זה ואני רוצה להתרגש. גם אם אגמגם ואתבלבל במילים זה בסדר. אני רוצה את החוויה הזאת ככה, כמו שהיא".