כמה יהודים נספו במהלך השואה - וכמה מהם ידועים בשמם? גם 73 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה אין לשאלות הללו תשובה ברורה. הנתון המוכר לציבור ושגור בפיו של כמעט כל ישראלי הוא שישה מיליון נספים, אך לא קיים נתון מדויק אחד - רק הערכות שונות על מניין הקורבנות. המאמץ לגלות את שמם נמשך במגוון דרכים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המספר "שישה מיליון" כהערכה למניין קורבנות השואה פורסם עוד לפני סוף מלחמת העולם השנייה בכלי תקשורת באנגליה וברוסיה, וגם ארגונים יהודים התייחסו לנתון זה כהערכה בימים שלאחר המלחמה. הנתון הפך למעין מוסכמה לאחר שהוזכר במשפטי נירנברג ב-1946: קצין ה-SS לשעבר וילהלם הוטל העיד כי אדולף אייכמן אמר לו כי עד אוגוסט 1944 נרצחו כארבעה מיליון יהודים במחנות השמדה שונים, ושני מיליון נוספים ב"דרכים אחרות" – בעיקר על ידי כיתות יורים ופעולות צבאיות של האיינזצגרופן על אדמת רוסיה.
אייכמן, מנגד, הכחיש במשפטו שנערך בישראל את הדברים שיוחסו לו. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה פורסמו מספר הערכות מחקריות שונות על מניין הנספים, בין השאר בגלל היעדר תיעוד בגטאות, השמדת התיעוד הגרמני והעובדה כי קהילות שלמות נכחדו.
ביד ושם, המרכז העולמי לזיכרון השואה, נהוג לדבר על טווח הערכה של בין 5.3 ל-6.1 מיליון מיליון יהודים שנרצחו בשואה. הנתונים האלה מסתמכים על השוואות בין מפקדי אוכלוסין לפני המלחמה ואחריה, רישומים שונים באזורים שהיו בשליטת הגרמנים וגם על מסמכים נאציים עם נתונים חלקיים על גירוש והשמדה. באנציקלופדיה של השואה נכתב כי ככל הידוע כ-5.8 מיליון יהודים נספו, וזהו הנתון המרכזי שמשמש את החוקרים הרבים ביד ושם. במוזיאון יד ושם משתמשים בניסוח "קרוב לשישה מיליון יהודים", אותו מספר "מיתולוגי" שהפך לנחלת הכלל לאחר משפטי נירנברג.
במוזיאון השואה בוושינגטון אספו גם כן שמות נספים לצרכי הנצחה במוזיאון, בו המבקרים מקבלים "תעודת זהות" של נספה על מנת ללמוד על השואה דרך סיפורו, אך גם הם נוקבים בנתון של "עד שישה מיליון יהודים שנספו". שם מפנים ליד ושם כסמכות העולמית לקביעת מספר הנספים בשואה ולציון שמות הקורבנות שנאספו מאז השואה. "חישוב מספר הנרצחים כתוצאה ממדיניות הנאצים היא מלאכה קשה, ואין מסמך אחד שחובר על ידי הנאצים בתקופת המלחמה שמפרט כמה בני אדם נרצחו במלחמה ובשואה בפרט, ואין בשום מקום בעולם רשימה אחת של שמות הנספים", הדגישו בפנינו במוזיאון ארה"ב.
גם באנדרטת השואה בברלין ניסו לאמוד בעצמם את מספר הנספים היהודים: במחקר שנערך עם הקמת תערוכת ההנצחה הקבועה, גילו הגרמנים כי "קשה מאוד להגיע למספר מדויק". הטווח עליו הסכימו החוקרים, לאחר מאמץ נרחב, הוא בין 5.4 מיליון ל-6.1 נספים - "אך ככל הנראה המספר קרוב לשישה מיליון יהודים", השיבו לנו. בכל הנוגע לשמות הנספים, מדגישים בברלין, גם מבחינתם יד ושם הוא "המוסד בעל הסמכות הגדולה ביותר בעולם לנושא - הם אוספים את המידע קרוב לשבעה עשורים ונמצאים בהתקדמות אדירה".
עדיין עלומים
וכמה שמות מתוך כל הנספים ידועים, נכון לשנת 2018? ביד ושם אוספים כבר עשרות שנים את שמות היהודים שנרצחו בשואה ובשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה. ד"ר אלכס אברהם, מנהל היכל השמות ביד ושם, סיפר לחדשות Online כי מספר הקורבנות המתועד כמעט הוכפל ב-15 שנים. "כשהעלינו את מאגר שמות קורבנות השואה לאינטרנט ב-2004, היו בו כ-2.7 מיליון שמות - ועכשיו יש במאגר מעל ל-4.7 מיליון שמות של קורבנות יחידים", סיפר.
שמותיהם של יותר ממיליון קורבנות, אם כן, עדיין עלומים - והזמן אוזל. "מוטלת על כולנו החובה המוסרית להתמיד במאמצים כדי לאתר את שמותיהם ולשחזר את זהויותיהם", אומרים ביד ושם. "זוהי חובתנו המוסרית לכבד את משאלתם האחרונה של הנרצחים שיזכרו אותם".
בהיכל השמות מדגישים כי החוסר הכי גדול של שמות הנספים הוא של יהודים שהתגוררו באזור פולין לפני המלחמה וברית המועצות לשעבר, כמו גם חלקים מרומניה. רק לאחרונה בוצע פרויקט מחקר עצום, בו כמעט הוכפל מספרם של קורבנות השואה הידועים מהונגריה, וביד ושם מקווים שמאמץ דומה יצליח לצמצם את הפערים גם באזור רוסיה ופולין.
מהן הסיבות לאותו פער? ד"ר אברהם ציין כי בשטח פולין וגם בברית המועצות תיעוד שמות היהודים היה חסר. "בגטאות כמעט לא היו רשימות, גם במחנות ההשמדה וגם בפעולות שזכו לשם 'שואה באמצעות כדורי רובה' - הוצאות להורג של האיינזצגרופן - ולכן יש הרבה פחות תיעוד", הסביר. "לעומת זאת, במדינות אחרות היו שילוחים מסודרים עם רשימות". כמו כן, באזור פולין וברית המועצות היו קהילות יהודיות רבות שהושמדו.
במוזיאון השואה בוושינגטון מנו שלוש סיבות להיעדר התיעוד המדויק. "חיבור רשימת היהודים שנרצחו על ידי גרמנים ובנות בריתם החל ב-1942-1943, אך נקטע ונפסק בשנה וחצי האחרונה של המלחמה", הסבירו. כמו כן, לדבריהם, הגרמנים החלו להשמיד ב-1943 את התיעוד הקיים "לאחר שנהיה להם ברור שהם עומדים להפסיד את המלחמה. לכן הם גם השמידו את העדויות הפיזיות להשמדה המונית". הסיבה השלישית היא שאף גורם במשטר הנאצי לא היה מוכן לנקוב בנתון מדויק - מלבד הדברים שיוחסו לאייכמן.
למרות המשימה הקשה שעשויה להיראות בלתי אפשרית, ביד ושם ממשיכים לפעול במגוון דרכים כדי לצמצם עוד ועוד את אותו פער: אברהם הסביר כי ביד ושם "משערים שאין אפשרות ריאלית לשחזר את כל השמות או לתעד את כולם, אבל זה לא מונע מאיתנו לנסות ולהגיע לכמה שיותר מידע. אנחנו מנסים להגיע ולאתר את פיסות התיעוד המעטות שהיו, ומצד שני מתבססים על ניצולים ובני דורם כי הם אלו שעדיין זוכרים את השמות".
עוברים על מיליוני מסמכים
חלק מרכזי במאגר שמות קורבנות השואה מתבסס על "דפי עד" - מסמכים אותם ממלאים קרובי ויקירי הנספים עם כל הפרטים הידועים להם. למרות התמעטות ניצולי השואה, איסוף דפי העד נמשך. "זה ממש מפתיע, אבל בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו מקבלים 20 אלף דפי עד בכל שנה, כלומר יותר מאלף בחודש", ציין ד"ר אברהם. "ככל שהזמן עובר המקורות האנושיים מתמעטים".
המאגר רחב ההיקף מתבסס לא רק על דפי העד אלא גם על מאות ואלפי מקורות שונים, בין אם מדובר בחומר ארכיוני מתקופת השואה, תיעוד של הגרמנים או פרטי הנצחה אחרים. לדוגמה, במשך עשור של מחקר מאומץ ועבודה שיטתית, חוקרים מקומיים בהונגריה, בסרביה וברומניה עברו על עשרות מיליוני מסמכים בארכיונים המקומיים כדי לאתר חומר שמתייחס ליהודים בתקופת השואה.
"הקושי הגדול הוא שבארכיונים באירופה אין מילות מפתח כמו 'יהודים' או 'שואה', אז צריך לעבור על המון מסמכים ולדלות מהם את הפרטים", הסביר ד"ר אברהם. "דרך המאמץ הצלחנו להגיע למקורות שלא היו מוכרים ולהשלים הרבה מידע". בכמה מידע מדובר? ב-2007, לפני הפרויקט רחב ההיקף, היו ידועים שמותיהם של כ-42% מקורבנות השואה בהונגריה וכעת הנתון עומד על כ-80%.
המאבק על פולין
"כעת אנחנו מנסים לעשות פרויקט כזה עד כמה שאפשר גם בשטחי פולין", הוסיף אברהם. "בשנים הבאות אנחנו מתמקדים באזורים האלו – לגשת לארכיונים". גם אם הלך הרוח בפולין לגבי השואה השתנה מעט, כפי שניתן להסיק מ"חוק הנצחת השואה" השנוי במחלוקת, ביד ושם ממשיכים להיות ממוקדים במטרה. "אנחנו מחויבים להמשיך את המאמצים להשיג תיעוד לגבי היהודים בשואה", אומר ד"ר אברהם. "זו המשימה שלנו".
בהיכל השמות ביד ושם קוראים לציבור להמשיך ולהצליב בין המידע המשפחתי לבין מה שתועד עד כה. "אני מבקש מכל מי שהיו לו קרובים שאבדו בשואה שיבקר באתר שלנו, יבדוק אם השמות מתועדים ומונצחים ואם לא למלא דפי עד", מפציר ד"ר אברהם. "יכול להיות שאתם המקור היחיד בעולם שעדיין זוכר שהם היו קיימים. בלי זה, הזכר של אותם אנשים עלול להיעלם ולא יישמר".
אמנם בחלק מהמקרים יש במאגר יותר מרישום או דף עד אחד לכל נספה, אך ד"ר אברהם מדגיש כי לא מדובר בכפילות מיותרת. "בכל מסמך יכול להיות מידע נוסף, לכן אנחנו קוראים לזה 'מידע חופף'", הוא אומר. "כשמקשרים בין המסמכים שמגיעים ממקורות או אנשים שונים מתגלה תמונה יותר ברורה וכל אחד יכול לתרגום לכך".
יד ושם קורא לציבור הרחב למלא דפי עד ולהנציח את שמות קרבנות השואה. יד ושם מעניק לניצולי שואה סיוע במילוי דפי עד על ידי רשת של מתנדבים הפרוסה ברחבי הארץ. לפרטים נוסים נא לפנות לטלפון 02-6443111.