תרבחו, תסעדו - ותלמדו: חג המימונה מגיע בכל שנה עם צאת הפסח ומגלם בתוכו בעיקר ציפייה למופלטה מתוקה - משאת נפשו של כל פוליטיקאי - ומי שאינו מרוקאי. אבל מהי בעצם המשמעות של החג הצבעוני והטעים הזה ואיך הוא הגיע אלינו לישראל?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מימונה הוא חג עממי של יהדות מרוקו המציין באופן חגיגי את צאת הפסח ומסמל שפע, פריון, מזל והצלחה. יהודים במרוקו נהגו לציין אותו בכל מוצאי שביעי של פסח, לפתוח את דלתות בתיהם ולכבד את שכניהם - יהודים ומוסלמים כאחד - במגוון מאכלים מתוקים, כשברקע שירים וריקודים מסורתיים.
מקור שם החג הוא מהמילה הערבית "מימוּן" שפירושה מזל והצלחה. החוגגים מאמינים שיום זה הוא למעשה סגולה לפרנסה ולזיווג ונהגו לערוך בו חתונות בהיתר מיוחד, כיוון שמדובר בתקופת האבלות של ספירת העומר. לכן גם מברכים "תרבחו ותסעדו" - האיחול המסורתי שפירושו "תרוויחו ותהיו מאושרים", שהוא למעשה ברכה לזוג הצעיר שנישא.
יש הטוענים שמדובר בכלל בחג שמקורו בתרבות הברברית האלילית בה סגדו לאלת הפוריות והמזל מימונה, שהלך והתגלגל למסורת היהודית. בארץ הלכה והפכה המימונה לחג כלל-ישראלי. חגיגות המוניות נערכו לראשונה ב-1965 ביוזמת איש ההסתדרות שאול בן שמחון - והן נערכות עד היום. אף מימונה אינה שלמה כמובן בלי נוכחות ערה של פוליטיקאים בחגיגות, לרוב עם תרבוש לראשם.