בשנים האחרונות מתמודדת צמרת המשטרה עם משבר תדמיתי חמור. לא בכדי המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו הלין על כך ש"איבדנו את האזרח שומר החוק" והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן הזהיר מפני "משבר נורמטיבי שאירע במשטרה". בפרק של דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) ועוסק באופן מינוי קצינים בכירים במשטרה, עולה כי מאות קצינים מתמנים בהליך בעייתי שאינו כולל דרישות והגדרות תפקיד, עובדה שמטילה צל כבד על מאמצי המשטרה לשפר את הדימוי שלה בקרב הציבור.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בחלק השלישי בדוח השנתי של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מוצגת שורת ליקויים לגבי אופן מינוי הצמרת המשטרתית. לדברי המבקר, מדובר בהליך בעייתי שבו כל תפקידי הקצונה בדרגות רפ"ק עד ניצב, המהווים 65% ממצבת הקצינים במשטרה, מאוישים על ידי קצינים שלא נדרשו לעמוד בדרישות כלשהן ומבלי שנקבעו הגדרות ברורות לתפקיד.
"קיים חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים והוא משקף חולשה בהליך הבחינה וההכרעה", קובע המבקר. יתרה מזאת, ככל שעולים בסולם הדרגות, הבעיה רק הולכת ומחריפה. "המשטרה לא קבעה כללים למינויים לתפקידי ניצב ואלה מתבצעים שלא על בסיס הגדרות תפקיד ותחומי אחריות וללא כלים תומכי החלטה מספקים", כותב המבקר.
במשטרה משרתים כיום 30 אלף שוטרים, מתוכם 5,000 בדרגת קצין. בניגוד לנהוג בשירות הציבורי, שוטרים וקציני משטרה לא מתמנים בהליך של מכרז, ובתי המשפט ביקרו לא פעם את ההליך. בית הדין הארצי לעבודה קבע: "המשטרה היא מעסיק ציבורי. כללי מינהל תקין והחובה לפעול בהגינות ובתום לב, מחייבים את המשטרה להציג בפני שוטריה תמונת מצב מלאה, ברורה ומפורטת של שכרם ותנאי עבודתם".
נכון למועד הביקורת משרתים במשטרה 819 קצינים בכירים בדרגות סנ"צ עד ניצב, אך הסמכות למנותם לא נתונה בידי המפכ"ל אלא אצל השר לביטחון הפנים. זהו הסדר היסטורי שלא השתנה מאז 1972. בדוח עולה כי ההכרעות בעניינם של הניצבים שמתמנים מתקבלות לאחר התייעצות בלבד עם המפכ"ל, בפגישות שאינן מתועדות, כך גם לגבי הנימוקים להחלטות.
חשש למינויים משיקולים לא ענייניים
המבקר מתריע מפני טשטוש ההפרדה בין הדרג הפוליטי לדרג המבצעי: "מינוי שלא על פי הליך סדור עלול לפתוח פתח לאיוש לא מיטבי ואף למינויים משיקולים לא מקצועיים לתפקידים הבכירים ביותר במשטרה והמשפיעים ביותר על המשרתים בה ועל ציבור האזרחים בכלל".
ליקוי נוסף עליו מתריע המבקר עוסק בגיוס מועמדים חיצוניים לתפקידי קצונה בכירים. רוב תפקידי הקצונה הבכירים במשטרה מאוישים על ידי קצינים המשרתים בארגון, אך לעתים מגויסים לתפקידים אלו מועמדים מחוץ לשורות המשטרה. "בהיעדר כללים לאיתור ולבחינה של מועמדים חיצוניים לאיוש לתפקידים בכירים, שמונה מתשעת הקצינים הבכירים שמונו בהליכי גיוס חיצוניים גויסו בהליך לוקה בחסר וטעון הסדרה צופה פני עתיד", הוא כותב.
בחלק של ההמלצות בדוח קורא המבקר לבחינה מחדש של אופן מינוי צמרת המשטרה. "לתהליך המינוי של קצינים בכירים במשטרה יש חשיבות מהמעלה הראשונה, מכיוון שבאמצעותו מגובש הרובד הפיקודי הבכיר של המשטרה, שנושא באחריות לאכיפת החוק, ושמופקד גם על פעילותה של המשטרה מול הציבור", קובע המבקר. "על השר לביטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, כדי להשיג את תכלית הליכי המינויים - שיבוץ הקצינים המתאימים ביותר לתפקידים, וכן לחזק את אמון הקצינים בהליכי המינויים ואף את אמונו של הציבור במשטרה".
בתגובה לפרסום דוח מבקר המדינה בנושא הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, במשטרה מסרו כי הם מברכים על פרסום הדוח ומאמצים את מסקנותיו: "נפעל ליישום הנושאים העולים בו". על הממצאים בנושא הסמכות למנות קצינים בכירים, מסרו במשטרה: "רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר". בארגון הוסיפו: "הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד".
באשר להליך מינוי קצינים בדרגת ניצב נמסר: "הליך זה הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ. ההליך נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם". במשטרה הוסיפו: "ההחלטה מתקבלת על ידי השר בטחון פנים ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל".
כמו כן, במשטרה הדגישו כי אין בכוונתם לקחת את הסמכות למנות את כל שדרת הקצונה הבכירה, אלא רק בדרגות סגני ניצבים וניצבי משנה, וזאת על מנת "לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים".
במשטרה הוסיפו: "על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים". כמו כן, נמסר: "מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים".
מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה לדוח: "המשרד לביטחון הפנים מברך על דוח המבקר בעניין המינויים במשטרה ויפעל לוודא שמשטרת ישראל תיישם את המלצותיו ותתקן את הליקויים שהדוח מציג. להליכי המינוי במשטרת ישראל חשיבות רבה להגברת האמון במשטרה ולשיפור תדמיתה והמשרד יפעל לחיזוק הפיקוח על הליכים אלה".
בנוסף, במשרד הוסיפו: "עם זאת, דוח המבקר כולל בתוכו סתירה מהותית במסקנותיו: מצד אחד הדוח מצביע על ליקויים שונים חלקם משמעותיים, בהליכי המינוי במשטרת ישראל, ומצד שני המבקר ממליץ לבחון מתן סמכויות מינוי נוספות למשטרה בתחום זה. מסקנה זו הפוכה להיגיון, כיוון שממצאי המבקר מוכיחים שיש דווקא להגביר את הפיקוח והבקרה של המשרד לביטחון הפנים ושל השר לביטחון הפנים בכדי שהמשטרה תימנע מהליקויים הקיימים בהליכי המינוי הפנימיים שלה".