איך הפך חג השבועות לחג הפשטידות?

כך הפך שבועות לחג הפשטידות והעוגות: האם פעם שאלתם את עצמכם מה בדיוק הקשר בין החג המקראי שהוא אחד משלושת הרגלים וחל מדי שנה ב-ו' בסיוון, לבין מוצרי חלב? בתנ"ך אין כל מצווה מפורשת לאכול מאכלי חלב דווקא בחג בו ניתנה התורה לבני ישראל - אז איפה בדיוק התחיל הקשר בין מתכון לבלינצ'ס ופסטה ברוטב שמנת לשבועות? אנחנו בדקנו.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

הקשר בין שבועות לחלב הופיע במאה ה-14 באירופה, אז נהגו יהודים בקהילות שונות לאכול מוצרי חלב בחג. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה במשנה, שם מצוין שבמעמד קבלת התורה לא הספיקו בני ישראל להיערך לאכילת בשר - והסתפקו בחלב.

ויש גם סיבות סמליות שקשורות למספרים: הערך הגימטרי של המילה חלב הוא 40 - מספר הימים שהמתינו בני ישראל לתורה במעמד הר סיני. שם נוסף של ההר הוא "הר גבנונים", מה שמזכיר את המילה 'גבינה'.הערך הגימטרי של המילה גבינה הוא 70 - כמו שבעים פניה של התורה.

פרות חולבות

ואולי הקשר בין שבועות לחלב מקורו בכלל במנגנון שיווק גאוני של חברות החלב? הוכחה לכך היא כמות החלב שצורכים הישראלים - שגדלה משמעותית בתקופת חג השבועות, כך לפחות עולה מנתוני מועצת החלב. קודמת לתקופה הזו מתקפת שיווק אגרסיבית במיוחד של פרסומות ומבצעים שכנראה עושים את העבודה.

בשנה האחרונה ייצרו 133 אלף פרות בישראל לא פחות מ-1,450 מיליוני ליטרים של חלב - מהם ייצרו 106 אלף טון גבינות לבנות, 449 מיליוני ליטרים של מוצרי חלב לשתייה ומשקאות חלב ו-37 אלף טון של גבינות קשות ומותכות.

ישראלי ממוצע צורך 181 ליטרים של חלב בשנה - ובשבועות, 50% יותר מאשר בשבוע רגיל. שיא הביקוש בתקופת החג הוא לגבינות לבנות וגם גבינות המותאמות להכנת עוגות ופשטידות נחטפות מהמדפים - פי 3.5 יותר מיום רגיל.