הם לחמו לצדם בקרבות עקובים מדם, במערכות מצפון ועד דרום, מימי קום המדינה ועד ימינו - ונושאים עמם עד היום זיכרון של רגע אחד, קשה, כואב ומטלטל: הרגע בו חבריהם לקרב נפגעו מאש האויב ונהרגו, רגע לו היו עדים - וששינה את חייהם לנצח. בפרויקט זיכרון מיוחד של חדשות 2 Online, נזכרים לוחמים ברגעים האחרונים של חבריהם למערכה שלא ישובו עוד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"הפעם האחרונה שראיתי את הדר הייתה לפני שהכוח יצא לסריקות לאתר מנהרה", מספר יאיר אלקלעי, קצין בגדוד הסיור של חטיבת גבעתי. "ברגע שהבנו שהייתה היתקלות רצנו לאזור, ניסינו להבין בדיוק מה קרה, שהחפ"ק הותקל, שיש לנו קצין שנחטף. אחרי הערכת מצב זריזה, החלטנו שאנחנו נכנסים למנהרה כדי למצוא את הדר".
"איתן פונד והחולייה שלו נכנסו, אני נכנסתי גם יחד עם שלושה לוחמים אחרים לתוך המנהרה. ניסינו לאתר אותם בכל מיני אמצעים, צעקנו אליהם וסימנו עם פנסים. בסופו של דבר, הבנו שהדרך הנוספת למצוא אותו היא לאתר פירים ויציאות נוספות ולתפוס את המחבלים יחד עם החטוף. לא ידענו אם הוא חי או מת בשלב הזה".
"בראש עברה לי מחשבה של איך נמצא את הדר, קיוויתי שנמצא אותו חי אבל לצערי גילינו שזה לא המצב. הכרתי את הדר מאוד טוב והיה לי מאוד קשה עם זה שאדם כל כך טוב נפל. זה הפסד גדול לצבא ולמדינה. הערכתי אותו וחשבתי שהוא קצין מצוין, אני הפסדתי בן אדם שמאוד הערכתי". סרן אלקלעי זכה לצל"ש מפקד פיקוד הדרום על פעילותו בקרב.
צפו בעדות המלאה של יאיר אלקלעי, בה הוא מספר על חברו, הדר גולדין ז"ל