נתניהו התקפל (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות)
מי מבין את הסכסוך על התאגיד? | צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות

טענתם של פוליטיקאים שונים כי רוב הציבור בישראל לא מבין את משמעות המחלוקת בנושא תאגיד השידור הציבורי מקבלת חיזוק במדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב שמתפרסם הבוקר (שלישי): 53% בקרב הציבור היהודי, ו-60% בקרב הציבור הערבי ענו בשלילה לשאלה "האם אתה מבין על מה המחלוקת בעניין תאגיד השידור הציבורי בין התומכים בהקמתו ובין המתנגדים?".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בסקר החודשי נשאלו המרואיינים גם על מניעיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפעילותו להכנסת שינויים בשוק התקשורת. במקרה הזה, רוב מובהק של 61% בקרב הציבור היהודי ו-84.5% בקרב הציבור הערבי חושבים ש"הרצון לחזק את השליטה הפוליטית שלו בתקשורת בארץ" הוא שהניע את ראש הממשלה בפעולותיו. בקרב הציבור היהודי, הרוב במחנה השמאל-מרכז מחזיקים בדעה זו, בשעה שבימין רק כמחצית חושבים כך. לעומת זאת, רק 28.5% בקרב הציבור היהודי ו-15.5% בקרב הציבור הערבי חושבים שמה שהניע את ראש הממשלה הוא "הרצון להפוך את התקשורת בישראל מאוזנת ואיכותית יותר".

התיישבות ביהודה ושומרון (ארכיון) (צילום: משה מילנר, לע"מ, חדשות)
הרחבת הבנייה תגרור צעדים כואבים? | צילום: משה מילנר, לע"מ, חדשות

כשנשאלו המרואיינים האם הממשלה רשאית להתערב בתכנים ובמינויים במערכות השידור הציבורי, אם היא המממנת אותם, טענו הרוב (60% בציבור היהודי, 69% בציבור הערבי) כי התשובה היא לא. גם כאן נרשם הבדל בין מחנה השמאל-מרכז (94% נגד התערבות) לימין (כמחצית נגד התערבות).

בחלק אחר של המדד נשאלו המרואיינים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעידן הנשיא החדש של ארה"ב דונלד טראמפ. על רקע ההודעה המשותפת של ארה"ב וישראל כי לא הושגו הסכמות בנושא הבנייה בהתנחלויות, חושב הרוב בציבור היהודי, 56%, כי הרחבה ללא הסכמת ארה"ב עלולה לגרור תגובה כואבת כלפי ישראל. 63% בקרב הציבור הערבי דווקא לא חושבים שתגובה כזו תגיע.