השמדת העודפים החקלאיים לא מנוהלת באופן ראוי, ומזון רב מתבזבז במקום להגיע לעניים ונזקקים - כך עולה מדוח מבקר המדינה השנתי שפורסם היום (שלישי). על פי הערכת המבקר, ניתן להציל פסולת רבה וגם תוצרת חקלאית שמושמדת, ולהשתמש בה על מנת להאכיל בני אדם או לסייע לתחום האנרגיה והחקלאות. המבקר ציין כי על פי ה-OECD, שיעור המזון שנזרק במשקי הבית בישראל ב-2013 היה כ-14% - השני בגובהו מבין 11 המדינות שנבדקו.
המבקר אמר כי בישראל יש "מחסור מתמיד במשאבים ושיעור גדול של אוכלוסייה ענייה וחסרת ביטחון תזונתי", ובשל כך יש לשפר את הטיפול בעודפי המזון. "נושא אובדן המזון לא זכה עד כה לבחינה ממשלתית כוללת, ולא הוכנה תכנית פעולה מערכתית להתמודדות עם התופעה. בישראל לא נאמדו עד כה כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצרן לצרכן והנושא בכללותו לא זכה להתייחסות משמעותית מטעם גופי השלטון", הדגיש המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כמו כן, נמצאו ליקויים בפעילות משרדי הממשלה ובתיאום ביניהם: בין השאר לא נאספים נתונים לגבי אובדן המזון, ההסברה והחינוך לציבור לא מספיקים ולא נקבע סולם עדיפויות לטיפול בעודפי המזון. "מוערך כי ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי", הוסיף שפירא, שציין כי התקציב לתכניות הממשלתיות בנושא לא אושר על ידי משרד הרווחה.
"כל עוד המזון טוב למאכל אדם, ראוי שישמש להזנת בני אדם בדרכים שונות, אם על ידי ניצולם לייצור מזון תעשייתי ואם על ידי העברתם לנזקקים", ציין. לדבריו, ניתן להשתמש במזון גם להאכלת בעלי חיים או לייצור דשן והפקת אנרגיה: "כל אלה שימושים בעלי ערך כלכלי וחברתי חיובי, להבדיל מהשלכת עודפי המזון לאשפה ומהטמנתם בקרקע, הכרוכות בנזק כלכלי וסביבתי ניכר".
כשליש מהפסולת הצבאית - אוכל
המבקר הצביע על בזבוז רב של מזון ברשויות ממשלתיות, ובראשן צה"ל: אמנם מועברות עשרות אלפי ארוחות לנזקקים מצה"ל בכל חודש, אך עדיין "קיימים עודפי מזון בכמויות משמעותיות". מבדיקה בפסולת שיצאה מבסיסי צה"ל נמצא כי שרידי המזון מהווים 38% מהזבל - יותר מבתי עסק או מפסולת ביתית. עלות משק המזון בצה"ל היא כ-700 מיליון שקלים בשנה, גם עבור רכישת מזון להכנת אוכל במטבחים וגם עבור שירותי הסעדה חיצוניים, ועל פי הדוח השלכת המזון מובילה לבזבוז בתקציב משרד הביטחון.
הניסוי להעברת המזון מופעל ב-18 יחידות צה"ליות בלבד, בגלל קשיים לוגיסטיים וגם משום שהרבנות הצבאית דורשת "להשתמש בכלים חד פעמיים לצורך איסוף המזון". על כן, קובע הדוח, "במוסדות ציבוריים רבים מרבית העודפים נזרקים לאשפה בלי לנסות להעבירם לטובת נזקקים". המבקר שפירא קורא בדוח לגופים גדולים כמו צה"ל, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל ובתי החולים לפעול לצמצום השלכת המזון לפח.
שיקולים כלכליים מובילים להשמדת התוצרת
אחת הנקודות המרכזיות בדוח היא השמדת התוצרת החקלאית: ב-2013 למשל הושמדו כ-8,000 טונות של עגבניות ו-1,600 טונות של זרעי תפוחי אדמה, על מנת למנוע עודף וירידת מחירים. רק 15 טונות של תפוחי אדמה ועגבניות הועברו באותה שנה לעמותות הסיוע לנזקקים - והשאר הושמד.
הסיבה המרכזית להשמדה, על פי הדוח, היא החשש של גורמים במועצת הצמחים מעליית מחירים: "הגורמים טענו שהתוצרת שתועבר לנזקקים עשויה למצוא את דרכה חזרה לשוק ולהוריד את המחיר", למרות העובדה שגורמים אחרים דחו את הטענות והדגישו כי הנזקקים לא היו קונים ממילא את הירקות והפירות.
במקרים אחרים נשלחים לשוק פירות בוסר שעוד לא הבשילו, כיוון שהחקלאים רוצים לחסוך בהוצאות הגידול ולמכור כשמחירי הפירות נמצאים בשיא של תחילת העונה. לדברי המבקר, מדובר ב"אובדן תוצרת כפול": התוצרת נקטפת לפני זמנה ולעיתים נזרקת, והצרכנים נמנעים מקניית הפירות והירקות כיוון שהם אינם בשלים.
המזון מושמד בניגוד לחוק?
עוד נקבע בדוח כי עודפים חקלאיים מושמדים ללא אישור משר החקלאות או מנכ"ל משרדו - למרות הנחיות החוק. "מועצת הצמחים אינה נוהגת לפנות לשר או למנכ"ל המשרד לקבלת היתר להשמדות וגם אינה פועלת די למיצוי האפשרויות לשימוש מועיל בעודפים, לרבות הפנייתם לנזקקים", הוסיף. ההשמדה של תוצרת חקלאית בישראל אינה מוסדרת כיום באופן ברור: הרשויות לא קובעות באופן מוסדר מי יכול להשמיד יבול ובאילו מקרים.
בישראל מושמדת לעיתים תוצרת חקלאית מסיבות דתיות כגון כשרות ושנת שמיטה. המבקר טען כי ההלכה מאפשרת להשתמש גם בתוצרת של שנת השמיטה לצרכי אכילה, אך הדבר לא מיושם. "עשרות אלפי טונות בשנה של פירות וירקות הראויים למאכל אדם מושמדות מטעמי כשרות ולא נבחנה האפשרות להפנות בכפוף להלכה את התוצרת להאכלת נזקקים, יהודים או לא-יהודים", נכתב בדוח. כמו כן, טען המבקר כי בחלק מהמקרים המעשר מושמד פעמיים בגלל ריב בין גופי כשרות שונים, שאינם סומכים זה על זה ודורשים להפריש מעשר נוסף.
גם הסימון על אריזות המזון זוכה לביקורת מצד המבקר: בדוח נקבע כי "מוצרים רבים הנמכרים ברשתות השיווק אינם מסומנים בהתאם לתקן הישראלי המחייב בכל הנוגע לתאריך התפוגה, והצרכנים אינם מבינים תמיד נכונה את משמעות התאריך". בין השאר, טען המבקר, הבלבול בין המונחים "לשימוש עד" ו"לשיווק עד" מוביל לעיתים לזריקה לפח של מוצרים רבים כאשר בפועל ניתן עדיין לאכול את המזון.
המבקר ציין כי 532 אלף משפחות דיווחו על אי-ביטחון תזונתי, ושיעור העוני בישראל נחשב לגבוה ביותר מבין המדינות המתפתחות. את התקווה לשינוי בהשמדת המזון מוצא המבקר בנכונות של הציבור לשינויים: סקר של ה-OECD מצא כי יותר מ-80% מאזרחי המדינה מוכנים להתפשר בסגנון החיים למען הסביבה והחברה: "במקום שאנשים מוכנים לשנות, ממשלות צריכות שיהיו בידן כלי מדיניות מוכנים כדי לעזור להם לעשות זאת".
בארגוני הסיוע טוענים לנוכח הנתונים, כי רק שימת דגש על הביטחון התזונתי תשים קץ לבזבוז ותתעל אותו לטובת הנזקקים בחברה. ״במדינת ישראל יש כ-1.4 מיליארד שקל שווי מזון שמושמד על ידי תעשיית המזון", אמר מנכ״ל ארגון "לתת", ערן ויינטרוב. "הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי כפי שאנחנו דורשים מממשלות ישראל מזה עשר שנים, תוך שימוש במשאבים קיימים, תביא להצלת מזון בשווי מאות מיליוני ש״ח ולסיוע לעשרות אלפי משפחות באי ביטחון תזונתי״.