היוזמה של תנועת המושבים נועדה על פניו לספק לסטודנטים מכל העולם הכשרה מקצועית: הם אמורים לבוא לישראל כדי לעבוד בקיבוצים ומושבים, ובתמורה הם מקבלים הכשרה חקלאית איתה יחזרו הביתה. חברה באפריקה מציגה את התכנית כ"גם עבודה וגם לימודים ביחד, יום הלימודים נמצא בבית הספר להכשרה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פי החוק ובאישור ובפיקוח משרד הפנים אימצה תנועת המושבים את הרעיון שהמתנדבים יגיעו מהמדינות החלשות בעולם - בורקינה פאסו, רואנדה, אזרבייג'ן או לאוס - ולא יהיה צריך לשלם להם משכורת, אלא רק דמי כיס. רובם הגדול לקח הלוואות בארצם כדי להשתתף בתכנית, שהאמינו שתספק להם הכשרה.
ג'וני, שהגיע לישראל כדי להתנדב בתכנית סיפר: "רציתי להשתתף בתכנית הזו כי חשבתי שהיא יכולה לאפשר לי לרכוש השכלה בקשר לעבודה בחקלאות כדי שיהיה לי קצת כסף שאוכל לחזור לארצי להרוויח את שכר עמלי בעצמי". אבל כשג'וני וחבריו הגיעו לישראל הם גילו שהמציאות רחוקה מאוד ממה שסיפרו להם: הם לא לומדים דבר, ותמורת הזכות להתנדב בישראל הם התבקשו לשלם 1200 דולר, סכום לא מבוטל שהופך לאסטרונומי עבור אנשים שמגיעים ממדינות עולם שלישי.
למתנדבים הללו אין זכויות וגם אין שכר מינימום. ממסמכים שהגיעו לידי "החדשות" עולה כי שכרם הוא 40 שקלים, אבל מה שנכנס לכיסם הוא סכום זעום של 15 שקל עבור יום עבודה. אדי, מתנדב בתכנית, סיפר שהם מקבלים את השכר הזעום תמורת יום עבודה של 8 שעות. לדבריו יש ימים שעובדים גם 10. פרסנואה, מתנדב אחר סיפר כי "בגדו בנו. אנחנו רק ממלאים תפוזים בארגזים". ג'וני הוסיף כי שכרו החודשי הוא "2340 שקל, כולל שעות נוספות בעבור ניקוי המפעל".
אותה תכנית של תנועת המושבים נועדה להקל על החקלאי שצריך לשלם אגרות עתק עבור עובד זר, אבל היא שוכחת את זכויות העובד, וזה לא בא לידי ביטוי אלא בשכר הנמוך - אלא גם בהקצבה של מזון. "המנהל נותן לדירה שלנו שק אורז אחד", תיאר ג'וני. "זו אחריותך לקנות שמן, עגבניות, בצל עוף - אם יש לך כסף".
לפני מספר שבועות הגיע נציג של משרד ממשלתי לביקורת שגרתית בבית האריזה. הוא החל לדבר עם המתנדבים ושמע מהם על התנאים שלהם. מיד הוא הגיש שאילתא למשרד הפנים, ושם פנו לחברת ד.ח.ש.פ המביאה אותם לארץ. זמן קצר לאחר מכן קיבלו המתנדבים בביתם ביקור פתע של שרון חדד, מבעלי ד.ח.ש.פ, ובידיו חוזה נוסף.
בניגוד לחוזה המקורי שחתמו עליו בבורקינה פאסו, הקובע שהם צריכים לשלם כאלף דולר כדי להיכנס לתכנית ועוד שורה של כללי התנהגות, בחוזה החדש מפורטים תנאים ספציפיים שלא הפיעו בחוזה הקודם. בהמשך הוא לחץ עליהם לחתום: "אני לא אצא מכאן ללא חתימתכם". באותו חוזה גם נקבעו קנסות שיוטלו על המתנדבים במקרים שונים, כמו אם יאחרו לדוגמה. אלא שכפי שהסביר עו"ד תומר ורשה, פרקליטם של המתנדבים, בישראל מכורח חוק מעסיק בכלל לא יכול להטיל קנסות על עובדים.
בתגובה לבקשת "החדשות", מנהלת התכנית התקשרה לדוברת שתיאמה לנו פגישה עם מנכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור שטען כי אינו מכיר את התקלות. "אם יש תקלות, צריך לטפל בהן", אמר. על ההבטחות שקיבלו המתנדבים, אמר צור כי "אני לא יודע מי הבטיח להם. אני אומר לך שאנחנו לא הבטחנו להם כזה דבר ואם זה קרה ואתה יודע על דבר כזה, אנחנו נטפל בזה בכל החומרה".
תגובת תנועת המושבים: "לתנועת המושבים לא ידוע על הטעיית המתנדבים טרם הגיעו ארצה או דברים שהבטיחו להם כביכול שלא כדין על ידי החברה החיצונית אתה אנחנו עובדים לגיוס מתנדבים מחו"ל. אנו מגנים כל חריגה מהנהלים ומהחוקים המוגדרים על ידי משרד הפנים. נפעל לבדוק, לתקן תקלות במידה והיו ולחדד את הנהלים בהתאם".
תגובת משרד הפנים: "מדובר בפרויקט ניסיוני (פיילוט) מול תנועת המושבים ובהובלתה ומטרתו לעודד התנדבות בישראל והכרת החקלאות הישראלית. נציגי הרשות מאשרים סוגיות עקרוניות של מדיניות ובוודאי שאינם נכנסים לרזולוציות של חוזה כזה או אחר ואם נאמר כן הרי שאין זאת אמת. אם יובאו בפנינו הפרות של זכויות בסיסיות או של עקרונות הפרויקט הם יטופלו באופן מידיי".
תגובת ד.ח.ש.פ: "מאחר ומדובר במתנדבים הם אינם באים לפה כדי להרוויח כסף אלא כדי לחוות את ההוויה הישראלית ולהתנסות פרקטית בחקלאות. ככלל, מושקעים במתנדבים משאבים רבים מעבר להוצאות המחייה לכלכלת כגון: ביטוח רפואי מורחב, מגורים בערים מרכזיות כולל תשלומי חשמל וארנונה, פעילויות תרבות ופנאי".