לפני שנה בדיוק שידרנו את סדרת הכתבות "מאבדים את הצפון": פרויקט מיוחד שהראה כיצד ממשלות ישראל הזניחו את צפון המדינה לאורך שנים. הח"כים דנו, ראש הממשלה והשרים הבטיחו - והממשלה הצהירה על תוכנית הצפון, במסגרתה יועברו קרוב ל-20 מיליארד שקלים במצטבר, אך רק חלק קטן מהכספים הללו יצאו לדרך ורוב הסכום עדיין לא הגיע לצפון. מה השתנה בצפון: מעקב מיוחד
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במסגרת "תוכנית הצפון" דובר על 100 פרויקטים שנחלקים בין 25 משרדי ממשלה. בפועל, 220 מיליון שקלים כסיוע ממשרד הפנים עברו לרשויות המקומיות ו-130 מיליון שקלים אושרו לשלל פרויקטים מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל. סלילה של כבישים ומחלפים נמשכת, ויש גם חוג חינם לכל ילד במשרד החינוך. מהפכות אמנם לא קורות בשנה, ועדיין – האם מיליון וארבע מאות אלף תושבי הצפון הרגישו בשינוי?
סיפורה של משפחת יפת מסכם אולי את הסיפור כולו: בפעם הקודמת שפגשנו את מורן ולאנדרו ובתם מילה זה היה לפני שנה ובמרחק של 200 קילומטרים, בקיבוץ שניר. הם עברו לגליל קצת לפני שמילה נולדה והאמינו ששם יגדלו אותה. הפוליטיקאים הבטיחו מיליארדים לסגירת הפערים, אבל למורן ולאנדרו זה כבר היה מאוחר מדי.
הם ארזו את החלום, חזרו עם הארגזים לרמת השרון, והם לא מצטערים. מילה התאקלמה תוך זמן קצר לחיים בעיר. "זו יציאה מהכלא אל החופש", מספרת מורן, "אני לא מוותרת פתאום על דברים, יש לי חשק לעשות דברים. לצאת מהקיבוץ בתשע בערב לא היה לי חשק". את הניסיון לגור בצפון היא מסכמת כך: "הסיסמא של החיים יהיו יותר טובים בצפון - אני רואה את זה כסוג של שקר. באתי לצפון עמוסה בסיסמאות ואני ראיתי ההיפך - בדידות, ניכור, יוקר, מרחק - אפשר להתפשר אבל לא לאורך זמן".
בי"ח שיקומי? "תגייסו בעצמכם"
המחדל הגדול ביותר שנחשף בסדרת הכתבות היה הפערים במערכת הבריאות בין המרכז לצפון. הממשלה הכירה בעובדה שנדרשים כ-2 מיליארד שקלים לסגירת הפערים, אבל בתכנית הממשלתית הוקצו לנושאי הבריאות מאות מיליונים בלבד וגם אותם תתקשו למצוא בשטח. בקריית שמונה, גם השנה לא נפתח מוקד לרפואה דחופה בשעות אחר הצהריים והלילה. אין מענה למי שזקוק והטיפול הקרוב נמצא רחוק מהבית. "מפחיד שיקרה לי משהו כאן", סיפרה נערה נכה מחוץ לבית החולים.
מה כן היה בצפון השנה? מכון הקרנות לחולי סרטן נפתח. לאחר 10 שנות המתנה, ובלי קשר לתכנית הנוכחית, וזה בערך השינוי היחיד בצפון. "צריך להשקיע לפחות עוד מיליארד באופן מיידי בבתי החולים בגליל", טוען אלי מלכה, ראש מועצה אזורית גולן ויו"ר אשכול גליל מזרחי. "המצב קטסטרופלי, משרד הבריאות לא מבצע את התכנית לצפון ולא מממש את התקציבים שלו".
ההבטחה הגדולה ביותר בתחום הבריאות הייתה הקמת בית חולים שיקומי בפוריה. התכנית המקורית עמדה על 210 מיליון שקלים, בסוף אושרו 150 מיליון שקלים - קיצוץ שפירושו להקטין בחצי את מספר מיטות האשפוז. אבל גם מהסכום הזה בסוף יועברו 110 מיליון שקלים בלבד. את 40 מיליון השקלים הנוספים חייבו את בית החולים לגייס בעצמו – מתרומות כמובן. שמישהו אחר ישלם. כרגע, שנה אחרי, בבית החולים הצליחו לאסוף פחות ממיליון שקלים מתרומות.
אפילו המעט שהתחיל - עומד להיעצר
ומה השתנה באקדמיה? במכללה האקדמית תל חי, המעסיק הגדול בצפון עם למעלה מ-1000 אנשי סגל, הופתעו לגלות שהתכנית פשוט פסחה עליהם: שקל אחד לא הועבר לשדרוג המעבדות ופיתוח אקדמי. פרופ' יוסי מקורי, שעמד בראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הגיע למכללת תל חי כשהוא נישא על גבי ההבטחות הרבות לשינוי. "אני לא יכול להצביע על איזושהי השקעה תשתיתית למכללה שלנו שהגיעה מהתכנית הזו", אמר בצער מקורי. "אין לי ספק, והתחושה הכבדה שלי היום, היא שההכרזות של הגופים הציבוריים על פריפריה ועל דאגה לפריפריה, אין להן כיסוי, בוודאי לא כיסוי מלא".
מול הבטחות הממשלה, במגזר הפרטי יש מי שמנסה בעצמו לשנות את המציאות: לפני שנה פתח משקיע מחו"ל פארק הי-טק באזור התעשייה בר לב שבכרמיאל, 12 אלף מטר רבועים של משרדים מתקדמים עם כל השירותים שחברות היי טק יכולות לבקש. אז כמה עובדים הגיעו לחיות את החלום של בית עם נוף ומרחבים ועבודה בהיי טק? בינתיים רק שתי חברות הצטרפו לחלום.
רן לוינסון, מנכ"ל פארק היי טק בר לב, מספר בייאוש על מצב התעסוקה בצפון: "מדינת ישראל מחכה שהקטר יוביל. היא לא מובילה, היא מובלת. שמענו על התכניות, כרגע זה במוד של סיסמאות - אנחנו רוצים לראות את הפרקטיקה". ראש המועצה מלכה הוסיף: "אין לתושבי הצפון אין התחושה שהצפון מעניין את ממשלת ישראל. אנחנו רוצים להיות חלק מההצלחה של מדינת ישראל - ממשלת ישראל לא שם".
גם שנה אחרי מצב התרבות העגום שהוצג בסדרת הכתבות, אין קולנוע או תיאטרון - לא בטבריה ולא באצבע הגליל. כל אלו נמצאים במרחק של יותר משעת נסיעה. חזרנו גם לאצטדיון האתלטיקה בקיבוץ דפנה, בו רק הגשם התחלף: במועצה האזורית ניסו לקדם בשנה האחרונה בניית מסלול ריצה חדש בעלות קטנה של פחות משני מיליון שקלים אבל הם נכשלו בגיוס כספים מהטוטו ומהמדינה. מי שאין להם את הסבלנות להמתין שנים לתוצאות בשטח הם בני הנוער: האתלטית עומר רשף מודה, לאחר שנה, כי "כמו שאתם רואים התנאים עדיין חרא וזה מאכזב. אתה מצפה מהמדינה שתבוא ותתמוך, אני מייצגת את המדינה".
וכך, שנה אחרי, לא הגיע מפעל אחד חדש לצפון, תשתיות הגז הטבעי לא קודמו, ההשכלה הגבוהה לא קיבלה תקציבים, מתוך 400 מיליון שקלים שהיו אמורים לבוא מקרן קיימת לישראל לא הגיע שקל ובעיקר - הפערים במערכת הבריאות נותרו לא הגיוניים ובלתי מתקבלים על הדעת. מחר (חמישי) תאשר הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2019 וכרגע, לא מפתיע, אין בו שום אזכור להמשך תכנית הצפון. אפילו המעט שהתחיל עומד להיעצר.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הכתבה רצופה בטענות שלא נבדקו ולא אומתו עם המשרדים הרלוונטיים בממשלה שעמלים לילות כימים על פיתוחו של הצפון - בהסכמי גג, פיתוח חסר תקדים של רפואה, אקדמיה ועוד. הממשלה הנוכחית הביאה את התכנית הגדולה ביותר לפיתוח הצפון בשנים האחרונות. ראוי יהיה שהציבור ידע את התמונה האמיתית והמלאה לגבי פעולות הממשלה לחיזוק הצפון".
מקק"ל נמסר בתגובה: "400 מיליון השקלים שקק"ל הקצתה לטובת הצפון, ממתינים לאישור של הממשלה כדי להוציאם לפועל. חבל שעיכובים בירוקרטיים לא מאפשרים להתחיל פרויקטים חשובים לטובת אזרחי הצפון".
צפו: סדרת הכתבות "מאבדים את הצפון"
רופא מומחה בצפון? "עוד חצי שנה"